האויב: חיפה כימיקלים וקידוחי הגז

כשצצה בעיה כל כך מורכבת, דרושים פתרונות יצירתיים, שימזערו את הנזק לסביבה, לעובדים ולבעלים. ואז צצים פוליטיקאים קטנים, מפזרי סיסמאות.

כמדינה של שחור־לבן אנחנו יודעים לבנות, או להרוס. לקחת סיכון של מהמרים, או להיזהר בצוננים. במשך עשרות שנים בנינו יישובים מסביב למכל האמוניה במפרץ חיפה, עד שהתחיל קמפיין הפחדה נגדו. נכון, הוא לא אמור להיות שם, אבל מדובר במערכת שיקולים מורכבת - אי אפשר לקיים תעשייה בלי אמוניה. עכשיו גם גילינו שמאות משפחות מתפרנסות מהמכל הזה. מנהלי המפעל ניסו להבהיר את המורכבות והיו מוכנים לקבל פתרונות שונים שירגיעו את החששות המוצדקים של הגרים בסביבתו. הממשלה הציעה פתרונות, אך לדברי הבעלים, חיפה כימיכלים, הפתרונות לא מיושמים, חוץ מצו הסגירה.

כשצצה בעיה כה מורכבת דרושים פתרונות יצירתיים, שימזערו את הנזק לסביבה, לעובדים ולבעלים. אבל זהו בדיוק המקום שבו צצים דווקא פוליטיקאים קטנים, מפזרי סיסמאות, רוח רעה וסכסוך, במטרה לגרוף שבבי אהדה. בראשם כמובן צועדת ח"כ שלי יחימוביץ', שכרגיל מטיחה את מלוא האחריות על הבעלים, שאותם היא מכנה "חמדנים", כאלה שתפסו "תרנגולת שמטילה ביצי זהב". לממשלה היא קוראת לכנס ישיבת חירום נוכח פיטורי העובדים הצפויים בשל סגירת מכלי האמוניה "כמו ישיבה בעקבות פיגוע טרור", כדבריה. לדידה, אם חנווני נאלץ לסגור את מכולתו ולפטר את עובדיו - זו בעיה שלהם, אבל אם מדובר בוועד מאורגן - זו כבר בעיה של הממשלה. ובכל זאת, הנהלת חיפה כימיקלים, באופן חסר תקדים, משלמת משכורות זה ארבעה חודשים לעובדים שכמעט לא עובדים, שלא באשמתם. 

אבל היא הרי צריכה למהר להפגין אהדה לעובדים מול היזמים "החמדנים" ו"הרעים" ולהמשיך הלאה. רק לפני שבוע היו אלה בעליה של "תמר פטרוליום" שזכו לחיצי הרעל ממנה. ב־24 ביולי, יום המסחר הראשון של המניה, היא צייצה בטוויטר: "שלא תגידו שלא הזהרתי מראש. ועל כך כינו אותי גלובס ושטרסלר בלעג 'אנליסטית'. וואלה אנליסטית". הציוץ הזה פורסם עוד לפני סגירת יום המסחר הראשון, שבסוף נסגר קרוב לאפס, אחרי הנפקה עם ביקושים עודפים של 20%. יום המסחר השני נסגר כבר בעלייה של 1.2%! אבל האנליסטית לעת מצוא קפצה כבר לחגיגה הבאה ולא טרחה להביט לאחור. אם בכל זאת העובדות מעניינות אותה, אז אתמול היו ביקושים עודפים למניה הטרייה והיא עלתה ב־1.6%, לאכזבתה. 

יחימוביץ' מפרסמת רשומות יומיות על הנעשה בשוק הישראלי. מכולן עולה שיש מנצלים חמדנים ויש עובדים מנוצלים. אגב, בדיוק כפי שהקדים מארקס את משנתו "המניפסט הקומוניסטי". לפי אותה גישה, אנחנו, העובדים השכירים, אמורים להתאחד באמצעות מוסדות פוליטיים שלהם נעניק כוח אדיר שיילחם בכוח הכסף, בהון, בקפיטל. אנחנו ננצח כשנצליח להבריח מפה את כל היזמים, המשקיעים ובעלי ההון ולכונן ממשלה חזקה לאזרחים החלשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו