כשהפלשתינים הופכים את העובדות | ישראל היום

כשהפלשתינים הופכים את העובדות

אם רוצים לבדוק זווית המשקפת את אחד המכשולים העיקריים בפני פתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני בעתיד הנראה לעין, ראוי לבחון את תרבות הקורבניות. כי מה בעצם קרה בשבוע האחרון? הכל החל בפיגוע רצחני של מחבלים ערבים ביום שישי שעבר; במקרה זה אזרחי ישראל, בעלי זכות בחירה ושלל זכויות האדם והאזרח, שהערבים היחידים במזרח התיכון שנהנים מהן הם אזרחי ישראל. 

התגובה הישראלית היתה מדודה, מתונה ואחראית. סגירה מיידית של מתחם הר הבית לצורכי חקירה ולהרגעת הרוחות. הודעה מהירה ומיידית של ראש הממשלה נתניהו שעל פיה הססטוס קוו בהר הבית יישמר. פתיחתו המהירה של הר הבית יומיים בלבד אחרי הפיגוע. והחלטה על צעד הגנתי מובהק, שנועד לסכל את הפיגוע הבא ולהגן בראש ובראשונה על המוסלמים העולים להר - בידוק ביטחוני באמצעות מגנומטרים. 

אילו היו מגנומטרים לפני הפיגוע, רס"מ האיל סתאווי ורס"מ כמיל שנאן עוד היו חיים איתנו. הניסיון מלמד שיש אפקט של חיקוי פיגועים, בפרט כאלה שנחשבים למוצלחים, ולכן יש להתייחס לפיגוע הבא בהר הבית כאל תרחיש כמעט ודאי, ולכן מוטב לבצע לפניו את מה שלבטח יבוצע אחריו. 

בידוק ביטחוני באמצעות מגנומטר הוא צעד הגנתי מוחלט. כאן אין המדובר אפילו בנשיאת נשק להגנה עצמית - אין זה נשק כלל. זהו צעד הגנתי המקובל בכותל המערבי, והכל מתייחסים אליו כאל מטרד שאין מנוס ממנו, כדי להגן על חיי אדם. זהו צעד הגנתי המקובל בכעבה שבסעודיה. הראשונים שהיו אמורים לתמוך בו הם המוסלמים העולים להתפלל על הר הבית. אז למה הם מתנגדים להצבת מגנומטרים? יש לכך שתי סיבות: א. הם נגד הבידוק הביטחוני בדיוק מהסיבה שלשמה הוא נועד - סיכול פיגועים. הם אינם רוצים בסיכול הפיגועים. ב. זאת הזדמנות להסית ולהתסיס. אלמלא תירוץ זה, היה נמצא תירוץ אחר. 

איך השתלשלות אירועים שתחילתה בפיגוע אלים של הפלשתינים והמשכה בצעד הגנתי מתון של ישראל, התגלגלה לכך שמיליוני מוסלמים בכל העולם "יודעים" לספר סיפור על התוקפנות הישראלית נגד מסגד אל־אקצא?

בדיוק כפי שהם סבורים שמלחמת השחרור, שבה כל מדינות ערב פלשו לישראל ביום הקמתה כדי לסכל את הקמתה ולהטביע את היישוב היהודי בדם, היא "נכבה" - טיהור אתני אכזרי, שהציונים הקולוניאליסטים שפלשו מאירופה "עשו להם".

תמיד "עושים להם". הקורבן הנצחי. הבכיין הנצחי. זאת תרבות ילדותית וקלוקלת של התקרבנות והתבכיינות, ללא שמץ של קבלת אחריות, ללא קורטוב של חשבון נפש. אך למרבה הצער, זו התרבות השלטת בעולם הערבי. זאת התרבות שבעטייה 70 שנה אחרי תוקפנותם כלפינו, ממשיכים הפלשתינים להחזיק במחנות "פליטים" את אחיהם, להבטיח להם את מימוש "זכות" השיבה במקום לאפשר להם להשתקם ולצאת לחיים בריאים ועצמאים. זאת הסיבה שכאשר במשך שנים אבו מאזן אינו מאפשר בחירות ברש"פ, הפלשתינים טוענים שהם משוללי זכות בחירה "בגלל הכיבוש הישראלי". 

בטרם יאמצו הערבים תרבות בוגרת ואחראית יותר, נגזר עליהם פיגור מתסכל. וכל עוד הם דבקים בתרבות הקורבניות, אין סיכוי להתקדם לכיוון שלום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר