בניגוד לכל היגיון, ומה שחשוב יותר - בניגוד לאינטרס של כלל המעורבים במשבר במפרץ - הולך ומעמיק העימות בין קטאר לבין שכנותיה הערביות.
בשבוע שעבר נרשמה עליית מדרגה נוספת במשבר כשקטאר דחתה את האולטימטום שהגישו לה יריבותיה, שכלל 13 תביעות, ובהן צמצום התמיכה שהנסיכות מגישה ל"אחים המוסלמים" ולתנועת חמאס, סגירה של ערוץ הטלוויזיה אל־ג'זירה, חיסול הבסיס הצבאי שהקימה טורקיה על אדמתה ולבסוף, הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים שהיא מקיימת עם המדינה השיעית ממזרח.
למרות ניסיונה של קטאר לשדר עסקים כרגיל, היא משלמת מחיר גבוה נוכח הסגר החלקי שהוטל עליה. סגר זה עלול להפוך עתה להרמטי אם תסגורנה מדינות ערב את המרחב האווירי והימי שלהן לא רק בפני מטוסי חברת התעופה הקטארית או ספינות קטאריות, אלא גם בפני מטוסים וכלי שיט זרים העושים דרכם אל הנסיכות. קטאר תלויה לחלוטין בקשר אל העולם החיצון ואף חוסנה הכלכלי עשוי להתערער אם יימשך המצור עליה.
עם זאת, מתחילת המשבר ברור היה כי הכנעתה של קטאר איננה יעד ריאלי. כל עוד ארה"ב מגבה אותה, שלא להזכיר את התמיכה האירופית ואת זו של טורקיה, קשה יהיה להוריד את שליטיה של קטאר על ברכיהם. אבל אפשר היה להגיע לפשרה סבירה שתשיב את קטאר לשורה הערבית ותצמצם את היקף הנזק והפגיעה שלה באחיותיה הערביות.
קטאר היא אכן "קוץ בישבן" של מדינות ערביות רבות, ילד שובב ומעצבן שפגיעתו רעה. אבל היא איננה הבעיה המרכזית, ובעיקר איננה האיום העיקרי שבפניו ניצב האזור. איום זה מקורו בטהרן ובאיראן, ובעבור כמה ממדינות ערב, למשל מצרים, מטרידה ומאיימת היא גם הנוכחות הטורקית הגוברת באזור ושאיפות ההגמוניה של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן.
המשך העימות בין קטאר לבין שכנותיה מחזק אפוא את איראן, שהיא היא המרוויחה העיקרית מן המשבר. העימות מסיט את תשומת הלב מעניינים חשובים הרבה יותר, כמו למשל העיסוק בשאלה הסורית שבה מתקרבים הצדדים להכרעה בעלת משמעות לאזור כולו וגם לישראל, כיצד תחולק מדינה זו ואם איראן תצליח, בחסות המשבר במפרץ, לכונן מסדרון יבשתי שיוביל היישר מטהרן לביירות.
המשבר תפס את ארה"ב מופתעת ולא מוכנה. ויהיה מי שיטען שהמסר התקיף מוושינגטון נגד איראן ונגד הטרור הוא שדחף ועודד את מדינות ערב לצאת למערכה החזיתית נגד קטאר. אבל אם וושינגטון לא תצליח להשכין שלום במפרץ, ספק אם יעלה בידיה לקרב בין הפלשתינים. ואם לא תצליח לשכנע את קטאר לקבל מקצת מן הדרישות הערביות, כיצד תוכל להציב קווים אדומים בפני רוסיה ואיראן?
קטאר הרוויחה ביושר את המערכה שמנהלות נגדה שכנותיה הערביות, ולא יזיק לאלצה לקבל חלק מדרישותיהן. אבל המשך המשבר אינו משרת וגם אינו מקדם את המאבק בטרור, שקטאר היתה לכל היותר אחת המממנות שלו, וגם לא את המאבק בטהרן. המשימה לפתור את המשבר מונחת אפוא לפתחה של וושינגטון, מבחן ראשון ולא צפוי לנשיא טראמפ במזרח התיכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו