בעיירת הנופש קראנס־מונטנה באלפים השוויצריים מתקיימות כעת שיחות מרתוניות בין נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס לבין עמיתו מוסטפה אקינצי, מנהיג המיעוט הטורקי באי, בניסיון לפתור את הסכסוך ולאחד מחדש את האי. בשיחות, בחסות האו"ם, משתתפים גם מזכיר האו"ם אנטוניו גוטרש, שרי החוץ של יוון, טורקיה ובריטניה, ונציגים של האיחוד האירופי.
הסכסוך בקפריסין, במתכונתו הנוכחית, החל ביולי 1974. באי התחוללה הפיכה צבאית בידי ארגון יווני קיצוני, שרצה לספח את האי ליוון. בעקבות זאת, פלש צבא טורקיה לקפריסין והקים מסדרון בשליטה טורקית מחופו הצפוני של האי ועד לבירה ניקוסיה. שנים אחדות לאחר מכן הוקמה "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין", שבה מכירה רק טורקיה. בדרום המשיכה להתקיים "הרפובליקה של קפריסין", שבה חיים ושולטים היוונים. בצפון חיים כרבע מיליון טורקים, שחלקם הגיעו לאי אחרי הפלישה של צבא טורקיה.
ניסיונות רבים נעשו לאחד את האי, ללא הצלחה. בשנים האחרונות גברו הסיכויים לפתרון עם עלייתם לשלטון של אנסטסיאדיס ואקינצי - שניהם מתונים יחסית והכריזו פעמים רבות שהם רוצים באיחוד.
ואולם בסבב השיחות הנוכחי, שאמור להימשך עד סוף השבוע, הובלטו שוב חילוקי הדעות. האו"ם מציע לאחד את שני חלקי האי במסגרת של פדרציה, אך שתי בעיות מרכזיות ממשיכות לפגוע בסיכויי ההצלחה: טורקיה דורשת שנשיא האי ייקבע ברוטציה בין שתי העדות ולכך מתנגדים היוונים, שמהווים כ־80 אחוז מ־1.2 מיליון התושבים. היוונים דורשים שצבא טורקיה, כ־35 אלף חיילים, יעזוב את קפריסין, ולכך מתנגדים הטורקים בטענה שהחיילים חיוניים להבטחת ביטחונם.
לישראל עניין רב במתרחש בקפריסין, ששטחה פחות ממחצית משטח ישראל בקווי 1967. זו המדינה הלא־ערבית הקרובה ביותר לישראל מבחינה גיאוגרפית ולפתרון הסכסוך יכולות להיות השלכות גם עלינו. בשנים האחרונות התהדקו יחסי ישראל־קפריסין, במקביל להידוק יחסי ישראל־יוון. אישים ישראלים מרכזיים מרבים לבקר באי ובאחרונה התקיים בסלוניקי מפגש פסגה בהשתתפות רה"מ נתניהו, נשיא קפריסין אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון ציפראס. ההתקרבות לקפריסין וליוון התאפשרה במידה רבה בעקבות הרעת יחסינו עם טורקיה מאז 2010 (פרשת "מאווי מרמרה"). היחסים החשובים ביותר מתקיימים בתחום הביטחוני וכוללים את חילות האוויר והים וזה שלוש שנים יש לישראל נספח צבאי ביוון שאחראי גם לקפריסין.
ויש גם תיירות ישראלית רבה לקפריסין, כולל לצפון הטורקי, אף שישראל אינה מכירה ב"רפובליקה הטורקית של צפון קפריסין". מתקיימים דיונים גם על שיתוף פעולה בייצוא הגז הישראלי והקפריסאי, נוסף על סחר הדדי גדול יחסית (כמיליארד דולר).
עד סוף השבוע נדע אם סבב השיחות הנוכחי יקרב את קפריסין לאיחוד ולפתרון הסכסוך, או שלפחות תהיה פריצת דרך שתאפשר המשך המשא ומתן הישיר בין שני הצדדים בבירה ניקוסיה. אם וכאשר יהיה הסכם הוא יובא להכרעת תושבי האי, בשני משאלי עם נפרדים.
הכותב כיהן כשגריר ישראל ביוון בשנים 2014-2010. כיום הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן
