בימים האחרונים שוב מידפקת מלחמת האזרחים הסורית על דלתה של ישראל. עשר נפילות של פצצות מרגמה ופגזי טנקים נרשמו בצפון רמת הגולן בשבת, ובתחילת השבוע שוב דיווח דובר צה"ל על כמה נפילות בשטחים פתוחים. על פי המדיניות המוצהרת, צה"ל הגיב בירי על מטרות של צבא אסד. אך אף שהשקט השברירי הושב לאזור, אין לשלול כי המגמה תלך ותחריף.
צבא אסד, האחראי לירי החריג, מנסה לבלום מתקפה של המורדים המבקשים לפרוץ דרך מזרח ולהגיע לכביש המוביל מדמשק לדרעא, שבה מתחוללת בחודש האחרון לחימה עיקשת על השליטה בדרום סוריה.
"את כל מה שחווינו בחאלב, ההפצצות האקראיות וההוצאות הפומביות להורג, את כל זה דרעא חווה היום!", כתבה לינא שאמי, תושבת המקום, בחשבון הטוויטר שלה, בקריאתה לעולם להתגייס להצלת דרעא.
מאז תחילת החודש חשופה העיר הסורית הדרומית, המרוחקת רק כ־30 ק"מ מגבול ישראל, להפצצות מאסיביות מצד המשטר הסורי ובעלי בריתו. מאות חביות נפץ ורקטות ועשרות פצצות ממטוסים סוריים ורוסיים הומטרו על העיר. לפי דיווחי המורדים, חלק מהפצצות אף הכילו חומר זרחני. בין השאר, המשטר תקף במכוון בית ספר בעיירה סמוכה והביא למותם של יותר מ־20 ילדים ונשים שמצאו שם מחסה, בניסיון להרתיע את המורדים. המצב ההולך ומחריף הביא את השלטון המקומי להכריז על העיר וסביבותיה אזור מוכה אסון.
דרעא, הסמוכה למעבר הגבול לירדן, היא יעד אסטרטגי עבור המשטר הסורי. ראשית, השליטה במעברי הגבול היא סמל לריבונות ולמימוש השאיפה של אסד לשוב לשלוט בסוריה כולה. שנית, המשטר ובעלי בריתו השיעים מעוניינים להפחית את הסיכויים להקמת אזור ביטחון בר קיימא בהשפעה מערבית, ירדנית וישראלית בדרום סוריה. הגעת כוחות אסד לגבול עם ירדן תמנע העברת אספקה לוגיסטית, צבאית והומניטרית ממדינות המערב והמפרץ למורדים ותייצר נתק בין שני האזורים שבשליטת המורדים בדרום המדינה.
כשהמטרה היא בעלת ערך רב כל כך למשטר וכשהעימות ההולך ומחריף בין ארה"ב לרוסיה ואיראן במזרח המדינה מאיים על הסיכויים להגיע להסדר בדרום, נראה שאין מה שעוצר את אסד מלהמשיך בכל העוצמה.
ההשלכות לביטחון ישראל יכולות להיות חמורות. בטווח הקצר אנחנו עשויים לראות חזרה על התמונות שראינו בחאלב בסוף 2016: ילדים ונשים שחוטים, בניינים הקורסים על דייריהם, שימוש באמצעי לחימה בלתי־קונבנציונליים נגד אזרחים וגלי עקורים (חלקם עשויים למצוא מפלט בצילה של ישראל לאורך הגבול, וגם לבקש מקלט). בטווח הארוך עשויה החזית הצפון־מזרחית של ישראל להפוך למאחז של איראן, חיזבאללה ומיליציות שיעיות אשר יהוו איום על הביטחון והשקט בצפון.
ישראל נדרשת להחליט כיצד היא נערכת למניעת תרחישים מסוכנים אלו. הברירה שניצבת בפניה היא הגברת התמיכה במורדים הסונים כאזור חיץ נגד איראן ושלוחיה או הסכמה שבשתיקה לחזרת אסד. אם ישראל רוצה לדבוק ברעיון אזור החיץ יהיה עליה להגביר את התמיכה במורדים ולהעניק להם מטריית הגנה, הן בדיפלומטיה מול רוסיה והן בכוח צבאי, בשאיפה להסתמכות על ארה"ב. אולם משיכת הקשב האמריקני לדרום־מערב סוריה תפגע במאמציו להכרעת המדינה האסלאמית במזרח ולמניעת מילוי הוואקום על ידי איראן. ישראל, אפוא, תידרש להפשיל שרוולים ולהיכנס בעצמה לקלחת הסורית. מנגד, אם ישראל אינה מוכנה להעמיק את התערבותה במשבר הסורי, היא תצטרך לייצר כללי משחק ברורים מול משטר אסד החוזר לשטח, תוך הצבת הדרישה - וגיבויה במעשים צבאיים - למניעת התבססות שלוחות איראניות במרחב.
מכל מקום, שתי החלופות אינן ודאיות או מיטביות ומגלמות סיכונים. אך המציאות בסוריה ובפרט בדרומה משתנה מהר, והביטחון היחסי שישראל נהנתה ממנו נמצא בסכנה ומחייב מענה ותכנון מקדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו