ביום רביעי פוצצו אנשי דאעש את מסגד א־נורי במרכזה של העיר מוסול שבעיראק, שבו הכריז מנהיג הארגון, אבו בכר אל־בגדאדי, לפני שלוש שנים על ייסודה של ח'ליפות אסלאמית בהנהגתו. פיצוץ המסגד, שכיית חמדה מן המאה ה־12, כמוהו כהכרת דאעש בתבוסתו.
אמת, המערכה לחיסול הארגון מתקדמת בעצלתיים ובאיטיות משוועת, למרות היתרון המספרי של הצבא העיראקי והמיליציות השיעיות הלוחמות לצידו. ברור גם כי הכרעה בקרב לא תביא לחיסולו של דאעש ולמחיקתו ככוח לוחם וכרעיון מעל המפה.
יש להניח כי הארגון ימשיך לפעול ממעמקי המדבר ככוח גרילה, בדומה לשלוחתו הפועלת בחצי האי סיני. בה בעת יוסיפו אותם צעירים מוסלמים באירופה הנוהים אחרי תפיסת עולמו לבצע פיגועים בכל רחבי היבשת.
ובכל זאת, דאעש הולך ומאבד את מאחזיו וגם את מפקדיו ומנהיגיו, שאותם קוטלות בזה אחר זה מתקפות ממוקדות ויעילות של ארה"ב, וברור כי ניסיונו לכונן מדינה אסלאמית בהנהגתו כשל ולח'ליפות שייסד לא תהיה תקומה. הקיצוניות המטורפת שלו היא שהקימה עליו את העולם כולו והביאה עליו את סופו, שהרי אם היה הארגון מגלה איפוק ולא מתגרה באמריקנים, בטורקים, בירדנים ובסעודים, היו כל אלו מניחים לו לנפשו ולא יוצאים להילחם בו.
עיקר הקרדיט על מיטוט ממלכת דאעש מגיע לארה"ב. שעה שהרוסים דיברו על המלחמה בדאעש, אבל נלחמו בעיקר במורדים המתונים במערב סוריה, האמריקנים הם שפעלו בנחישות נגד הארגון. אלא שלצד וושינגטון צריך להזכיר גם את טהרן. שהרי גם אם האמריקנים לא יודו בכך, הרי המאבק של השיעים בעיראק נגד דאעש היה מהלך משותף, גם אם בעקיפין, של ארה"ב ושל איראן. שהרי קצינים ולוחמים איראנים הכווינו את המתקפות העיראקיות נגד דאעש.
בניגוד לארה"ב, לאיראנים יש תוכנית פעולה סדורה ליום שאחרי דאעש, והם פועלים בנחישות ליישמה כבר עתה, שעה שהלחימה למיגור דאעש עדיין בעיצומה. הם פועלים לרשת את דאעש כאדוני המדבר הסורי וזה העיראקי, ובכך להקים את אותו מסדרון יבשתי בין טהרן לביירות שיאפשר להם להעביר את משלוחי הטילים והנשק לידי חיזבאללה, כמו גם לוחמים שיעים ואנשי משמרות המהפכה לתוככי סוריה, בואכה הגבול הירדני וזה הישראלי.
רוסיה השלימה זה מכבר עם שאיפותיה של איראן במרחב זה, וקשה להניח כי תתגייס כדי לבלום את האיראנים. וושינגטון לעומת זאת מכריזה מעל כל במה כי איראן היא הסכנה המרכזית לשלום וליציבות באזור, אבל בפועל היא מניחה לאיראן לבסס לעצמה נוכחות בעיראק ועתה גם בסוריה.
האמריקנים פועלים בדרום־מזרחה של סוריה ובצפונה, אבל הם הפקירו את לבה של המדינה לידי האיראנים. אלו שועטים בכל כוחם אל הגבול העיראקי, ובכמה מקומות כבר הודיעו כי חברו אל מיליציות שיעיות הנאמנות להם הפועלות מצדו העיראקי של הגבול. הקלות הבלתי נסבלת שבה שיגרו האיראנים טילים משטחם לעבר סוריה אף היא התאפשרה מכיוון שלוושינגטון אין תוכנית של ממש כיצד להתמודד עם איראן ביום שאחרי נפילת דאעש.
בכך חוזרת ארה"ב על טעויות העבר, הנובעות כולן ממעשים וממהלכים צבאיים שנעשו בלא מחשבה תחילה ובעיקר בלא מחשבה על היום שאחרי. כך למשל מוטטו האמריקנים את משטרו של סדאם חוסיין בעיראק באביב 2003, אבל לא נערכו ליום שאחרי ומצאו עצמם מול איראן ומול דאעש, שניצלו את החלל והריק שיצרו האמריקנים וכך הצליחו לטעת בעיראק שורשים. גם בלוב סייעו האמריקנים להפלת משטרו של קדאפי בלא לחשוב על תוצאות המהלך ובלא להיערך לקראת השלכותיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו