בסיבוב השני של הבחירות הפרלמנטריות, שיתקיים היום (יום א') בצרפת, צפויה לנצח מפלגת "קדימה" של הנשיא עמנואל מקרון. השילוב של בחירות אזוריות, סיבוב שני (הגורם ליצירת קואליציות מקומיות) ו"בונוס" שניתן למפלגה המנצחת, תוך הגדלת כוחה הרבה מעבר לתמיכה האמיתית שזכתה לה בבחירות, יאפשר למקרון, ככל הנראה, סיעה פרלמנטרית של כשני שלישים מחברי הבית.
במידה רבה מדובר בצירוף נסיבות. האיש שנחת עלינו משום מקום, והמפלגה שלא התקיימה לפני שנה, הופכים לגורם מרכזי באירופה, ועשויים להשפיע על עתידה בימים משונים אלה של ברקזיט, של חולשה בריטית, של חולשה כלכלית באיטליה ושל סימני שאלה לקראת הבחירות בגרמניה. סביר להניח כי אלמלא התגלו הסיפורים המביכים על העסקת בני משפחתו של המועמד הרפובליקני, פרנסואה פיון, במשרות פיקטיביות בפרלמנט, הוא היה היום נשיא צרפת, ואילו מקרון היה הופך להערת שוליים היסטורית. אבל הרי החיים הם סיפור של צירופי נסיבות, ומקרון הוא איש עם אג'נדה, שאותה הוא חפץ להגשים.
אי אפשר לחזות מה צופן לו העתיד. מפלגות כמו "קדימה" בישראל ובמקומות אחרים בעולם מוקמות ברגעי משבר פוליטי, סוחפות אנשים משני צדי הקשת הפוליטית, מתגלות בחולשתן, משום שאין להן שום דרך לממש את חזונן המבטיח כל דבר לכל איש, ונמוגות כשם שבאו: מפלגות קיקיוניות, קוניוקטורליות, שתוחלת החיים הקצרה שלהן נגזרת מעצם אופיין.
יכול גם להיות שמקרון, בכוח מנהיגותו, יצליח לבנות גשרים שטרם הוקמו, ולערוך שינוי בר קיימא במפה הפוליטית של צרפת, תוך מחיקת המפלגות הקיימות בארצו מאז המהפכה הצרפתית. אבל דבר אחד ודאי אסור לו לעשות - לבנות על שנים רבות בשלטון. אם יש לו תוכנית, הוא צריך לממש אותה מהר ככל האפשר, לפני שיתבקעו הסדקים במפלגתו־שאינה־מפלגה, ולפני שההתנגדות לחלק מן הצעדים שהוא מתכנן תהפוך לאתגר שקשה יהיה לעמוד בו.
מקרון יכול לשנות את דיני העבודה הבעייתיים בארצו, לחזק מאוד את הציר גרמניה־צרפת ולהוביל את האיחוד האירופי לרפורמות שיצילו אותו משקיעה בסבך הביורוקרטי, מחולשה גדולה מול ארה"ב ומהשלמה עם משטרים שזנחו את הדרך הדמוקרטית אך עדיין נהנים מחברות במסגרת הדמוקרטית של האיחוד. הוא יכול להוביל את המאמץ להאחדת המדיניות הפיסקלית, החיונית להצלחתו של האיחוד המוניטרי, הוא יכול להוביל הידוק משמעותי של מערכות המודיעין האירופיות אל מול הטרור של האסלאם הקיצוני, והוא עשוי לנווט את המהלך האירופי המורכב אל מול רצונה של תרזה מיי, גם לצאת מן האיחוד האירופי וגם להמשיך וליהנות מכל יתרונותיו. אם יתנהל כמי שיש לו תקופת כהונה אחת, יוכל, אולי, לקוות ליותר מכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו