בראיון טלוויזיוני שהעניק לאחרונה לרשת בלומברג מוחמד מוסטפא, יועצו של אבו מאזן, הוא אמר כי יו"ר הרשות הפלשתינית מוותר "לעת עתה" על דרישתו שישראל תפסיק את הבנייה מעבר לקו הירוק, כתנאי לחידוש המו"מ עימה. הכתובת שאליה שוגרה ההודעה הנ"ל היתה וושינגטון ולא ירושלים, שכן מה שמעניין את אבו מאזן בעת הזאת הוא היחסים עם ממשל טראמפ, ולא עצם הסיכויים לחדש את המו"מ עם ישראל, שלגביו ממילא אין לו כל כוונה לשנות את עמדותיו הבסיסיות.
את ה"לעת עתה" של מוסטפא יש לראות, אפוא, כוויתור זמני לכיוון האמריקני, שאינו מחייב שינוי אמיתי בעמדה הפלשתינית בעניין הבנייה הישראלית או בנושאים אחרים. בינתיים נודע שמשלחת פלשתינית עומדת לצאת בימים הקרובים לפגישות עבודה עם הצוות המדיני של הנשיא טראמפ, על מנת לנסות להגיע להסכמות מוקדמות לפני שהנשיא עצמו ייצא בהודעה רשמית על הזנקת יוזמתו לשלום ה"אולטימטיבי". את ההתגמשות כביכול של הפלשתינים יש לראות גם על רקע המתרחש בתוך המחנה הסוני בעניין קטאר, ובעיקר בהקשר לחזית המאוחדת בין המחנה הסוני בראשות סעודיה ומצרים לבין ארה"ב, שעל הקמתה הוכרז חגיגית בעת ביקור טראמפ בריאד. אבו מאזן ויועציו מבינים שיהיה עליהם לעשות מאמץ להשתלב במציאות החדשה הזאת, ולא להיראות כגורם מפריע. לכך יוסיפו הפלשתינים כנראה גם הקפאה זמנית של הצעדים נגד ישראל בזירות הבינלאומיות השונות וקבלת החלטות קוסמטיות לגבי ההסתה בתקשורת הפלשתינית.
גם ישראל נערכת, כמובן, לקראת השלב שבו הממשל האמריקני ירצה לתרגם את הצהרותיו וכוונותיו בסוגיה הישראלית־פלשתינית לשפת מעשה, ומשלחת מטעמה תצא בקרוב לוושינגטון. גם היא איננה מתעלמת מההשלכות של הרומן האמריקני־ערבי החדש ותעשה כל מאמץ להיכלל בתוכו לטובתה, ולא להיחרג ממנו. הגם שלצ'ק של טראמפ בהחלט יש כיסוי, הוא, כפי שהזכיר רה"מ נתניהו, איננו "פתוח". גישה אחראית ונבונה מחייבת אפוא את ישראל שלא לחטוא בחטא "תפסת מרובה - לא תפסת".
לו השינוי המופגן כלפי חוץ בעמדה הפלשתינית היה אמיתי, ישראל היתה מברכת על הסימן לנכונות כנה מהצד השני, אך הסיכוי לכך הוא קלוש ומי שזקוק להוכחה די שיעיין במסמכים שהתפרסמו בשבוע שעבר בעיתון "הארץ" לגבי ניסיונותיהם הכושלים של הנשיא אובאמה ומזכיר המדינה קרי לקדם ב־2014 תהליך שאותו אבו מאזן טירפד. לחשיפתם מחדש בעת הזאת יש חשיבות מבחינת המהלכים המתוכננים עכשיו בוושינגטון. היוזמות של אובאמה וקרי בזמנו נעשו בשני הילוכים - בהילוך הראשון האמריקנים גיבשו מסמך מאוזן למדי שעסק בסוגיות הליבה של הסכסוך ושלדברי גורמים שונים היה עקרונית מקובל על ישראל, אך נדחה לחלוטין על ידי אבו מאזן. בעקבות זאת ניסחו אנשיו של קרי מסמך חדש, מאוזן פחות, שנטה לצד הפלשתיני ובפרט בנושא ירושלים, ושלא תואם מראש עם ישראל. קרי קיווה שהנוסח המתוקן ייענה בחיוב על ידי הפלשתינים, אך אבו מאזן פשוט לא השיב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו