דריכות עצומה קידמה את פניו של ראש ה־ FBI המודח, ג'יימס קומי, כאשר הגיע ביום חמישי לגבעת הקפיטול כדי למסור את גרסתו לוועדת המודיעין של הסנאט באשר לנסיבות שהביאו את הנשיא טראמפ לפטרו. התסריט הנפוץ ביותר ששורטט על ידי התקשורת לקראת עדות זו היה חד־משמעי: המדובר, לכאורה, באדם בעל יושרה ואמינות ללא רבב, ששילם במשרתו בגין סירובו הנחרץ להתכופף בפני השררה הנשיאותית ולהצהיר פומבית שהנשיא ה־45 לא היה מעורב ישירות ב"קשר הרוסי", שנועד להכשיל את מסע הבחירות של יריבתו הדמוקרטית, הילארי קלינטון.
ואולם עד מהרה התברר, שהדימוי של לוחם החופש הנועז והעצמאי רחוק עד מאוד מן ההוויה הממשית שנחשפה במהלך עדותו. ראשית המחישו דבריו של קומי עד כמה רחוקה פרשת "פוטינגייט" הנוכחית משערוריית ווטרגייט, שהביאה להתפטרותו הכפויה של הנשיא ריצ'רד ניקסון באוגוסט 1974. הקלטות שהנשיא נאלץ למסור לחוקר המיוחד בפרשה, ליאון ג'בורסקי, בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון, הוכיחו שניקסון שיבש ביודעין את חקירת הפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית שבמתחם ווטרגייט בכך שבין היתר הורה ליועציו להרחיק את ראש ה־FBI דאז, פטריק גריי, מן החקירה (בטיעון הסרק שמדובר בסוגיה רגישה הקשורה לביטחונה הלאומי של האומה). לעומת זאת, רישומיו של קומי מפגישותיו עם טראמפ אינם כוללים אקדח מעשן כלשהו. נהפוך הוא, חרף העצבנות שהפגין, לא דרש הנשיא מראש ה־FBI להשעות את החקירה הכוללת בסוגיית ההתערבות הרוסית במערכת הבחירות, וכדי לפרש את בקשתו לנאמנות מצדו של ראש ה־FBI כדרישה לשיבוש החקירה, יש צורך בלוליינות מחשבתית.
יתרה מזאת, טראמפ סמך את ידיו על הנוסח "כנות נאמנה", שבו השתמש קומי כדי להגדיר את מערכת היחסים הרצויה ביניהם. נכון שקיימת פסקה בודדת במהלך עדותו המפורטת של קומי שיש בה כדי להטיל צל על התנהלות הנשיא; מדובר בהבעת תקווה מצדו של טראמפ שראש ה־FBI ימצא דרך "להניח" למייקל פלין, שהיה בין המעורבים המרכזיים בפרשת "הקשר הרוסי". ואולם גם אם נאמרו דברים בעייתיים אלה (שטראמפ עצמו מכחישם נמרצות), הם לא הושמעו בהקשר מחייב ולא היו חלק ממסכת לחצים שנועדה לחבל בחקירה כולה.
ועוד, בקשתו החוזרת ונשנית של הבית הלבן מקומי להכריז פומבית שלא היה מעורב בקנוניה עם הקרמלין היתה רחוקה שנות אור מניסיון שיבוש. שכן לא זו בלבד שקומי הצהיר באוזני הנשיא (אך סירב להעניק לכך ביטוי פומבי) שאין כל הוכחות שהיה קשור אישית בעסקה אפלה כלשהי עם מוסקבה, אלא שראש ה־FBI לא נרתע, בעבר הקרוב, ממהלכים פומביים - גם אם התבררו כמוקדמים מדי - בכל הנוגע לחקירות שניהל על אודות שרת האי־מיילים הפרטי של קלינטון. לפיכך, לא היה זה בלתי סביר, מבחינתו של הנשיא, לבקש מקומי לפעול בהתאם לדפוס הקיים של פעולתו וכך להעניק ביטוי פומבי לעובדה שבעת שהתקיימה השיחה ביניהם לא היה אפילו בדל של ראיה שהצביעה על מעורבותו האישית של קודקוד הפירמידה השלטונית בפרשה.
מכל מקום, גם אם ביקש ראש ה־FBI להקרין דימוי של אישיות בעלת יושרה המרוחקת מכל חיבור או זיקה מפלגתיים, הוא לא נמנע - כפי שהודה במפורש - מליטול חלק בתרגילים פוליטיים מובהקים. זאת, בין היתר, באמצעות הדלפתה לתקשורת של השיחה החסויה שקיים עימו הנשיא בפברואר 2017, שבה התבקש, לכאורה, להניח לפרשת פלין. בכך שמט קומי את הבסיס האתי והמוסרי למיצובו בתודעה הציבורית כמקצוען חסר פניות, הפועל מחוץ למרחב הפוליטי. על רקע זה, אין זה מפתיע שרוב מוצק בקרב הסיעה הרפובליקנית בשני הבתים (האמורה למלא תפקיד מרכזי בהליכי הדחה אפשריים של הנשיא) העניק גיבוי רחב לבית הלבן עם תום עדותו של קומי, ובכך אותת על כך, שלפחות בשלב הנוכחי, תהום מפרידה בין פרשת ווטרגייט לבין פרשת פוטינגייט.לא מפתיע שרוב מוצק בקרב הסיעה הרפובליקנית, האמורה למלא תפקיד מרכזי בהליכי הדחה אפשריים של הנשיא, העניק גיבוי רחב לבית הלבן עם תום עדות קומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו