הפתגם הצרפתי הידוע "Cherchez la femme" טוען כי כשמתרחשים דברים משונים צריך לחפש את האישה. ואכן, התקשורת הערבית מצביעה על האמירה מוזה כאחראית למדיניות הפרנואידית והמגלומנית של האמירות עתירת הממון החוששת מבגידה והדחה או השתלטות חיצונית על מטמונה, אך שואפת להשפיע על העולם בזכות אוצרותיה.
מקורה של ערימת הזהב של קטאר הזעירה הוא מצבורי נפט וגז ענקיים שגילו עבורה אנשי המערב, שאחרת היו עדיין בדואים ליסטים באוהלי שער. המיתולוגיה היוונית תיארה את המלך מידס, שכל שנגע בו הפך לזהב. בני משפחתה המזימתית של מוזה בקטאר הופכים את זהבם לדם.
קורותיה של מוזה, אשתו הרביעית של שייח' חמד, בנו של אמיר קטאר, יכולים היו לשמש סרט הוליוודי עתיר יצרים, מזימות ודם. בתככים ובמזימות הניעה מוזה את בעלה להדיח את אביו החולה ולוותר על שלטונו לטובת בנם תמים. הטענות שמוזה מתה היו מוקדמות. היא מנהלת את "הדיוואן המלכותי" ואת מדיניות האמירות התומכת באחים המוסלמים ובכל תנועות הטרור האיסלאמיות שהגיחו מרחמה הקודח.
פעילי הנסיכות קונים בשחיתותם קתדרות לשכתוב ההיסטוריה ולרכישת תארים והשפעה במערב, רוכשים באתנן אירועים עולמיים ומשחדים נציגי מדינות באו"ם ובאיחוד האירופי להצבעות נגד ישראל. מאידך, קטאר אינה מסייעת למיליוני הפליטים המוסלמים במזה"ת בכסף או במקלט בארצם העשירה.
מוזה מנהלת פוליטיקה מקיאווליסטית של בגידה וחתרנות. לתפיסתה, חרף האיום האיראני, אי היציבות במצרים ובמדינות ערב והמפרץ היא ערובה לביטחון קטאר. בהשראתה מקיימת קטאר בחשאי קשרי ניאוף פוליטיים ואינטריגות עם אויבים ואוהבים כאיראן, רוסיה וארה"ב, חיזבאללה, דאעש, חמאס, טורקיה וסוריה, רוסיה ומי לא, אפילו עם ישראל.
מתוך גישה זו נמסרים לחמאס ולדאעש בסיני סכומי עתק ב"טריק" של סיוע לשיקום וכן מיליארדי דולרים לאל־קאעידה, דאעש ודומיהם, תחת "סיפורי כיסוי" של "תשלומי כופר" לשחרור בני ערובה. מוזה נחשדת בהיעדר טוהר מידות ובהפעלה זדונית ומסיתה של רשת "אל־חנזירה" ("החזירה"- שיבוש ל"אל־ג'זירה") ובתמיכה בוגדנית באיראן ובחיזבאללה וזאת חרף השתייכות קטאר למערך הסוני שמנגד.
חתרנותה של קטאר נגד שכנותיה הגיעה לממדים מפלצתיים וציניים, כשבמקביל לתמיכתה באיראן ובאחים המוסלמים היא מארחת בשטחה את הצבא האמריקני כתעודת ביטוח נתעבת. תביעתו של טראמפ מקטאר להפסיק לממן טרור תהווה, כנראה, קץ לרומן האסור עם האויב.
עתה נערכות מצרים, סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות להידוק המצור ולתביעה במועצת הביטחון ובבית הדין לפשעים באו"ם נגד 59 בכירים ו־12 גופי הסתה וטרור בקטאר. האמירות ה"דמוקרטית" החרדה שוללת בינתיים בגאוותנות את הסנקציות כנגדה כ"בית דין שדה" לסכירת פיות.
איראן נערכת לחדור לחצי האי, לפתוח מסדרון אספקה לקטאר, לשבור את המצור ולגבות "קומיסיון" אסטרטגי וכלכלי מהאמירות בטיעון לאבטחת האמיר המבוהל. גם הטורקים נערכים למשלוח חיילים להגנת דוחא. אלא שמחיר השרידות של משפחת א־ת'אני יהיה סגירת ברזי הטרור, הקרבת האמיר תמים וסגירת אל־ג'זירה. מוזה תמשיך לנהל את ההצגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו