בימים האחרונים מתנהל דיון רחב סביב השאלה האם משרד התרבות והספורט יתמוך ויממן את ארועי שבוע הספר בפריפריה, והאם במקומות המוגדרים כ"פריפריה" יציינו או יחגגו את קיומו של שבוע הספר. תהיה התוצאה אשר תהיה, האמת היא שחגיגת ספרים וקריאתם לא אמורה להיות חגיגה של שבוע אחד בשנה בלבד – הזמינות של ספרים והנגישות הקלה אליהם צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיינו התרבותיים לאורך השנה כולה.
מימון של קריאה המתבצעת על ידי סופרים הוא נחמד, סיפורים הנקראים לילדים על ידי מספרי סיפורים, אירועים והרצאות המתקיימים סביב ספרים - כל אלה פעילויות מבורכות, אבל הן מהוות את "הקצפת" שבחוויה. קריאה, אותה שמחה שקטה של התכרבלות לבד, או בחברת הילד/ה, להרפתקה של כניסה לעולם הדמיון, רגש, סקרנות ומחשבה, הם הליבה של הסיפור - ללא כל תלות בתקציבים עבור "שבוע הספר". הקריאה תלויה אך ורק בנו הקוראים, שנקרא בפועל - כל השנה.
מהפכת הדפוס שהתרחשה לפני כ-500 שנה הפכה ספרים לנגישים לקריאה על ידי הציבור הרחב. ההבטחה שספרים יהיו בהישג יד נרחב רלוונטית עד היום. אצלנו, לתמיכת הממשלה תפקיד משמעותי בהרחבת הגישה שלנו לספרים, לאורך השנה כולה.
במידה מסוימת, זה כבר מתרחש: ספריית פיג'מה, תכנית הפועלת בשותפות של משרד החינוך וקרן גרינספון ישראל, מעניקה במתנה יותר מ-2 מיליון ספרים לילדים בגילאי 3-8 המתגוררים בפריפריה, ומבטיחה למאות אלפי ילדים בישראל לגדול בבית עם ספרי ילדים.
אבל יש עוד הרבה מה לעשות: הקצאת משאבים לספריות הציבוריות ולספריות בתי הספר תאפשר רכישת ספרות איכותית והגדלת הגישה לספרים אלקטרוניים. השקעה במבנים הפיזיים של הספריות תהפוך אותן למרחבים נעימים לשהייה ולקריאה משותפת. הקצאת תקנים לספרנים וספרניות בבתי ספר, במיוחד בבתי ספר בהם אחוז גבוה של עולים חדשים, או מקומות בהם אין משאבים קהילתיים אחרים זמינים, יכירו לילדים אנשי מקצוע שיוכלו לכוון ולסייע לכל אחד בכל מקום, להגיע אל העושר התרבותי, ורגעי האושר הטמונים וממתינים לנו בספרים.
עלינו להפנים שהקריאה מהווה מזון לנשמה ואינה פחותה בחשיבותה מהמזון הדרוש לגופנו. נעמי שמר כתבה את "ולס להגנת הצומח", וביחד עם מסע הפרסום הנרחב להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב לשמירה על פרחי הבר, אנשים הפסיקו לקטוף פרחים בטבע. לאורך השנים התקיימו מסעות פרסום להעמקת התובנה בקרב הציבור לגבי נזקי העישון וכתוצאה מכך אנשים רבים נגמלו ממנו. יתכן ומסעות פרסום, לאורך השנה כולה ולא רק בשבוע הספר, יהיו יעילים בהנעת אנשים לקחת ספר לידם ולפתח הרגלי קריאה. הספר הוא חבר המלווה אותנו ביומיום, בסופי שבוע, בחופשות, כשאנחנו לבד או עם הילדים ואין עוררין לגבי חשיבותו בהעשרת עולמם התרבותי, האינטלקטואלי והשפתי של ילדינו.
הכדור, או ליתר דיוק הספר, נמצא בידינו, גם ללא מימון ממשלתי. ולכן, אם משרד התרבות והספורט יתמוך בפעילויות במהלך שבוע הספר בפריפריות ואם לאו, אנחנו יכולים לחגוג את שבוע הספר בדרכנו. במקום אירוע במימון ממשלתי, מה דעתכם על הקמת "מועדון ספר" בשיתוף החברים שלכם, או יצירת קבוצה של "החלפת ספרים" בקהילה שלכם, בבית הספר של ילדיכם, או בבניין בו אתם גרים? שוק קח- תן של ספרים משומשים בו כל אחד יתחדש בספר וישמח מישהו אחר בספר שכבר קרא יצירת זמינות ונגישות אינה רק עניין ממשלתי – זהו פרוייקט שכל אחד יכול לקחת בו חלק – מרמת העירייה, הקהילה, הבניין המשותף והמשפחה הגרעינית עצמה.
לסיום, פשוט פנקו את עצמכם והתכרבלו לבד או עם הילדים, ותהנו מחוויית קריאה ארוכה ומענגת!
הכותבת היא מנכ"לית קרן גרינספון ישראל ומנהלת תוכניות ספריית פיג'מה והתוכנית המקבילה בערבית "מכתבת אל־פאנוס" (ספריית עששית)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו