הופעתו של מכפיל הכוח

"אני מאמין לו". "הוא חבר שלי". האמירות האלה, שהצהיר השבוע בירושלים ובפומבי, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כשהוא מתייחס לבנימין נתניהו, מבטאות מבחינת הדרג המדיני הבכיר אצלנו 100 אחוזי הצלחה של הביקור הנשיאותי.

אם תשאלו את ראש הממשלה מהו הדבר החשוב ביותר שהשיג הביקור הזה, בהמשך לביקור שהוא קיים בפברואר בארה"ב, הוא יענה: האמון האישי שהתבסס, הקשר שנוצר בין שני המנהיגים. 

נתניהו, סיפר השבוע אחד מאנשיו, מברך עכשיו סוף־סוף "שהחיינו". מהקדנציה הראשונה שלו בתפקיד ראש הממשלה, בשנת 1996, דרך הקדנציה השנייה בשנת 2009 וכלה בשלישית וברביעית הנוכחית, נתניהו התלונן שמרחב התנועה שלו מוגבל, בשל נשיא דמוקרטי שלא זורם בדרכיו באמריקה. "אין לי את מכפיל הכוח", נהג לומר, מכפיל כוח, שנובע משפה משותפת בין לשכת ראש הממשלה לחדר הסגלגל בבית הלבן. 

נתניהו לא אהב מעולם להדגיש את המחלוקות מול ארה"ב, גם בימים הקשים ביותר, מתוך הבנה שהדבר אינו מועיל ואף מזיק מול מדינות ערב. לצד גימוד הפערים, הוא הדגיש את התמיכה מהקונגרס, מהארגונים היהודיים בארה"ב ובמה שהיה מגדיר באופן קבוע "תמיכה מהעם האמריקני" - נתוני מחקר עקבי, שסוקר את תמיכת הציבור האמריקני בישראל. הנתונים המעידים בשנים האחרונות על שיעור תמיכה קבוע של יותר מ־70 אחוזים. 

"נתניהו וטראמפ על אותו העמוד בנושאי המהות", סיכם השבוע בכיר המקורב לנתניהו את היחסים עם וושינגטון. הנושא החשוב ביותר לנתניהו הוא האיום האיראני. בנושא זה טראמפ פעל בכל המובנים לשביעות רצונו של ראש הממשלה.

תחילה, טראמפ הצהיר כי לא יאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני. הוא כינה את הסכם הגרעין של המעצמות שהוביל קודמו בתפקיד, ברק אובאמה, כטעות נוראה. אחר כך יצא נגד ההצהרות של איראן להשמדתה של ישראל. נשבע ביד ושם "לעולם לא עוד", ואחר כך הבהיר בשפתו בנאום במוזיאון כי לא יאפשר לפגוע בישראל "במשמרת שלי" וחיזק את הדברים ב"תאמינו לי".

טראמפ גם הכניס את חיזבאללה, חמאס, דאעש ואיראן לאותה קבוצה התומכת בטרור. כזכור, לפני שהגיע לישראל, טראמפ ביקר בסעודיה וגם שם גולת הכותרת היתה ברית סונית נגד איראן והקיצונים השיעים. 

בנושא המהותי השני, המו"מ לפתרון מדיני מול הפלשתינים, מרוצים בלשכת ראש הממשלה לא פחות. תחילה, הנשיא אימץ את המתווה החדש של נתניהו: "פתרון אזורי" שיוביל להסדר כולל ובחסות מדינות ערב המתונות. איש לא יודע מהו אותו הסדר, ה"דיל" שאליו מייחל טראמפ.

הדברים נשארים כאמירות כלליות ומעורפלות, לפחות בשלב זה. טראמפ לא הזכיר בביקורו את ההתנחלויות. בביקור לא דובר כלל על פתרון של הקמת מדינה פלשתינית. מאידך, הנשיא לא הבהיר דבר לגבי התחייבותו להעברת השגרירות לירושלים, ולא התייחס לריבונות של ישראל בירושלים. 

כמו כן, הנשיא לא דיבר, לא בירושלים ולא בבית לחם, על חידוש המו"מ ולא נקבעה כל פסגה מדינית, או לוח זמנים, או מפת דרכים להתקדמות. כל שנאמר הוא שהנשיא האמריקני מודיע כי הצדדים בשלים להסכם. אבו מאזן לא מציב דרישות מקדימות לחידוש השיחות. בפגישה עם אבו מאזן אמר טראמפ כי יש להפסיק לממן טרוריסטים וכי יש להפסיק לחנך לשנאה ולהרג. בתדרוך לכתבים אמריקנים, נאמר כי כעת נערכים לקבוע מהם הקווים המנחים לשיחות בין ישראל לפלשתינים כדי להניע את המשא ומתן. 

הדברים הברורים שכן אמר הנשיא בנושא הם כי "הסכסוך אינו נצחי". הבטחה כי הוא "מחויב באופן אישי לעזור לישראלים ולפלשתינים להשיג הסכם שלום". האמירה הידועה, והמשמעותית ביותר, היא כי "שני הצדדים ייאלצו להתמודד עם החלטות קשות. אך עם נחישות ואמונה השלום הוא בגדר אפשרי". השבועות הקרובים ילמדו אם טראמפ מסוגל לעשות את הבלתי אפשרי, או שבמזרח התיכון אין כל חדש. ¬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו