ה"מלחמה" הזאת אמנם מתנהלת הרחק מעין הציבור אבל היא מלחמה מלוכלכת. אילו לא היה מדובר בשני המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי - הר הבית והכותל המערבי - היה אפשר להניח לה ולהתעלם ממנה, אבל התחרות הכה מיותרת הזאת בין שני האתרים הללו על לבה של הציבוריות היהודית היא מעוותת. מאחוריה עומדים, מצד אחד, חלק מנאמני ההר שממטירים על הכותל דברי זלזול ועלבונות, ומתארים אותו כקיר תמך סתמי, כמעט חסר ערך. "די לכותל", קורא חלק מהם. מעברו השני של המתרס - מקוממים לא פחות - הם הרבנים שאינם מסתפקים באיסור ההלכתי על צאן מרעיתם לעלות להר הבית, אלא משתלחים ולעתים מחרימים את מי שנוהג אחרת.
רבים משוחרי ההר שמבקשים להרחיב את מעגליהם עושים זאת תוך כדי הנמכת קומתו של הכותל המערבי. רבים מ"רבני הכותל", שאינם עולים להר מסיבות הלכתיות, מתגוללים על נאמני ההר ואף הופכים את היוצרות: הם משכיחים כי הורתו ולידתו של הכותל היא בהר הבית שמעליו; שעם כל קדושתו - הכותל הוא של בדיעבד ולא של מלכתחילה.
• • •
אנשי הר הבית אינם מבינים כי ללא ההמונים שבאים לכותל - ולא להר - הם לעולם לא "יכבשו" אותו ויישארו בבידוד מזהיר שם למעלה; שמי שמשתלח בכותל, מנתץ מדרגות חיוניות שרק על גביהן ניתן להגיע גבוה יותר. אין קיצורי דרך, ולא ניתן לדלג על הפרוזדור שמוביל לטרקלין.
הכותל המערבי אינו רק "קיר תמך", הוא גם קיר תמך רוחני, שיונק קדושה ממה שמעליו, מקום המקדש. אנשי הר הבית גם מתעלמים מכך שלמרות התרחבות מעגליהם, הרוב המכריע של הציבור עדיין לא הגיע להר, לא פיזית ולא נפשית. מי שפוסל את הכותל, פוסל בפועל גם את מרבית הציבור, שבינתיים בוחר לעמוד למרגלות ההר.
לעומת זאת, אנשי הכותל אינם מבינים עד כמה עליהם להיות אסירי תודה לשומרי הגחלת, נאמני ההר, שבלעדיהם הר הבית היה נותר טריטוריה זרה, מנוכרת ובלתי שייכת. להחזיק בריבונות יהודית בירושלים המאוחדת בלי נוכחות ממשית על הר הבית זו מעין אהבה אפלטונית, והיא משחקת לידי המוסלמים שמכחישים כל זיקה יהודית למקום ואף משמידים עתיקות יהודיות בהר. רק גיבור סדרת ספרי הילדים דנידין, הוא רואה ואינו נראה. בהר הבית אין ריבונות נוסח "דנידין". חייבים גם להיראות.
נאמני ההר שמבטלים את הכותל, דומים למי שיורקים לבור שהתמלא בדמעות הדורות. המאבק על הכותל ובגזירות הסטטוס קוו הבריטי המרושע במאה הקודמת, היה הרואי ונחוץ לא פחות מהמאבק על הר הבית כיום. הרב קוק נטל בו חלק מרכזי. איתמר בן־אב"י פרסם אז את ספרו הפולמוסי והנוקב "שמע ישראל הכֹתל כתלנו הכֹתל אחד", ויהודים ישבו בכלא בגין דבקותם בכותל.
ומנגד - נאמני הכותל שחדלו לדבר בהר עלולים להיווכח מוקדם משהם משערים, שהמוסלמים מעצימים את מאבקם ודורשים לעצמם בלעדיות ונחלה לא רק בהר, אלא גם למטה, בכותל. סיפורי אונסק"ו עלולים להיות סנונית ראשונה בלבד.
כבר עתה מגדירה הטלוויזיה הפלשתינית תפילות יהודים בכותל כחטא וטומאה, ואף הבטיחה שבתי ערבים ייבנו מחדש ברחבת התפילה שלו. כך שמי שאינו מעגן את אחיזתו בכותל בקדושת ההר שמעליו, יפסיד גם מזה וגם מזה.
ההר והכותל הם מהות אחת. אל תפרידו ביניהם. אל תסכסכו ביניהם. הם אינם מתחרים זה בזה, אלא משלימים זה את זה; שניים שהם אחד.
לזה ולזה שמור מקום של כבוד וקדושה בקורות ירושלים והעם היהודי. בחגיגות היובל לשחרור ירושלים, הקדישו מעט זמן גם להשכנת שלום וכבוד בין השניים. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו