מחר תציין ישראל יובל שנים לשחרור ירושלים. יום ירושלים חל תמיד שבוע לפני חג השבועות, ולא בכדי - הקשר בין שני הימים הללו הוא עמוק ומשמעותי.
בשבועות אנו מציינים את מעמד הר סיני - מעמד מכונן בתולדות עם ישראל, שבו הקולקטיב הלאומי של העם היהודי התכנס "בלב אחד כאיש אחד" לקבלת התורה. מעמד זה עיצב את הזהות הרוחנית והתרבותית הייחודית של העם; לא רק כיחידים אלא דווקא כקולקטיב, כגוף שכל אחד בו מחובר לחברו. כאיברים של גוף אחד. איברים הקשורים זה לזה, תלויים זה בזה וערבים זה לזה. בעצם המעמד התחזק מעמדו של עם ישראל - מעם שזה עתה נולד מתהום המצוקה והשעבוד לחירות אמיתית. מהוויה שביקשה לטשטש את זהותו לגיבוש הזהות הלאומית הייחודית.
ואולם היה זה מעמד חד־פעמי. למרות העובדה שהדיו ותוצאותיו נמשכו גם אחר כך, עדיין לא היה אפשר לשמרם לנצח אל מול שחיקת הזמן ללא העצמה עתית. כדי לשמר את הזהות והעוצמה הרוחנית־תרבותית המקודשת, נדרש שימור מחזורי על ידי מעמד דומה שבו מתכנס הקולקטיב "כאיש אחד בלב אחד" במקום נבחר, קדוש, בעל ייחוד רוחני שנמצא בקונצנזוס. מעמד שמרכזו ועיקרו יהיה ההעצמה הרוחנית הקולקטיבית, שגם יחזק את מעמדנו כעם. מקום קדוש שנמצא מחוץ למחלוקת ואינו נחלת שבט מסוים שמקבל את הבכורה על פני השאר. זוהי ירושלים "שלא נתחלקה לשבטים". העיר "שחוברה לה יחדיו" "שעושה כל ישראל חברים".
זה הקו שנמתח בין סיני לירושלים למשך דורות. זאת העיר שממנה נותקנו בכוח לפני 2,000 שנה והוגלינו לבין האומות. הדבק הלאומי והרעיון הרוחני כמעט נעלמו עת פוזרנו בארבע קצות תבל. זוהי ירושלים שעליה חלמו בכל הגלויות ולשיבתה התפללו בכל הקהילות, העלו אותה על ראש שמחתם בכל טקס.
דוד המלך היה הראשון ששירטט את הקו המחבר בין סיני לירושלים. דוד המלך, שנולד ונפטר בחג השבועות, ועל כן לפי המסורת אנו קוראים ביום זה את מגילת היוחסין שלו - מגילת רות.
דוד המלך כבש לראשונה את ירושלים והפך אותה לבירת מלכות ישראל ולהתגלמות הקולקטיביות של העם, שלבשה ופשטה צורה לאורך הדורות. הוא שהצביע על המקום המקודש שבו יוקם המקדש בירושלים והכין את התשתית הפיזית לבנייתו על ידי שלמה בנו. הוא שקבע לראשונה את ירושלים כמקום ההתכנסות והעלייה לרגל של הקולקטיב הלאומי בכל שנה בשלושת הרגלים, ובאופן מיוחד במעמד ההקהל אחת לשבע שנים במוצאי חג הסוכות.
מאז הקמת המדינה ומלחמת השחרור היתה חסרה ירושלים ההיסטורית לקולקטיב הלאומי. חסר מקום ההתכנסות הקונצנזואלי בעל הקדושה לקולקטיב הישראלי. הנהירה לכותל לאחר שחרורו, של אנשים מכל הזרמים, דתיים וחילונים מהעיר, מהקיבוץ ומהכפר, ביטאה את הכמיהה ואת הגעגוע להעצמת הקולקטיב היהודי במקום הקדוש לנו. אחדותנו נובעת ויונקת מירושלים "שעושה כל ישראל חברים".
הכותב הוא אל"מ (מיל'), ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים
