נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בשבוע שעבר, הובילו לסערה לא קטנה בבועת מחירי הדיור המקומית. הנתונים לימדו כי מחירה של עסקה ממוצעת ברבעון הראשון של 2017 ירד בכ־2.9% ביחס לרבעון שקדם לו. דירה ממוצעת בישראל נמכרה בכ־1.445 מיליון שקל.
הנתון הצליח לעורר גל של פרשנויות ותגובות. הטרנד הנוכחי בקרב מי שגורסים ש"מוקדם לשמוח", ושמחירי הדיור לא יורדים, גורס שמכיוון שמדובר בממוצע של תמהיל המכירות לאותו רבעון, הוא יכול שלא לשקף את המגמה של המחירים. כך, למשל, ריבוי של עסקאות למכירת דירות קטנות או דירות בפריפריה יעיד על ירידת מחירים ולא ייתן אינדיקציה מדויקת למה שקרה. אבל יש עוד נתונים.
בניגוד לתוכניות הממשלתיות, אני מבקש לחזור ולהציע תזה אחת ומרכזית שמסבירה את מחירי הדיור. והיא לא קשורה באופן הדוק לסוגיית ההיצע וההקלות הכה נדרשות בביורוקרטיה הסיזיפית שהמדינה מעבירה קבלן שכל "פשעו" הוא רצונו לבנות בניין למגורים. שוק הדיור, על מחיריו הגואים, הושפע, מושפע ויושפע מגובה הריבית. והטענה שלי "בגדול" היא שנות ה־90. את אותו עשור החל המשק עם גל הגירה עצום. מיליון עולים הגיעו לישראל ממדינות חבר העמים. אלא שהריבית שהיתה נהוגה אז עמדה בתחילה ברמה דו־ספרתית. ב־1990, למשל, היתה הריבית השנתית של בנק ישראל בגובה של 18%. היא ירדה אמנם במהלך אותו עשור ונגעה מדי פעם ברמה חד־ספרתית גבוהה, אבל בסופו של דבר נפרדנו מעשור זה בריבית רשמית של 11.85% (בדצמבר 99').
ובמילים אחרות, באותו עידן של ריבית עצומה שנועדה להילחם באינפלציה גבוהה, מחירי הדיור נכבשו. הם אמנם עלו בין השנים 1990 ל־1996, בעיצומו של גל העלייה העצום שהקפיץ את הביקוש לדיור, בשיעור של עשרות אחוזים על פני התקופה, אך התייצבו עד לסיומו של אותו עשור. עלייה זו אינה דומה כלל לזינוק החד שנרשם בשנים 2016-2006. העלייה החדה במחירי הדיור כעת נרשמת לנוכח שלל תוכניות ממשלתיות, שלא לדבר על תוכניות חירום, הסכמי גג, ועדות וכו', וכל אלה אף על פי שלא היה גל עלייה כה חריג.
הריבית הרשמית בישראל עדיין עומדת על 0.1%. האינפלציה קיימת רק בקצב התוכניות שהממשלה מפיקה לטיפול במשבר. והריבית על המשכנתאות היא הגורם שהשתנה בשנה האחרונה. בשקט בשקט הזניק בנק ישראל את הריבית על המשכנתאות ביותר מ־1% בתוך מעל לשנה. והתוצאה? כן, החלו הסימנים הראשונים להאטה במחירי הדיור.
ביום שבו תעלה הריבית בעולם בהנהגת הבנק הפדרלי בארה"ב, השפיות תחזור בהדרגה לתחום. בסוף עוד נצטרך להתפלל שלא תהיה נפילה חדה מדי, כזו שעלולה לגרור עימה משבר פיננסי מסוכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו