ניתוח בראייה רחבה של תופעות ההקצנה וההסלמה של המאבק שמנהלים זרמים חרדיים נגד הגיוס לצה"ל יוצר דווקא פרספקטיבה חיובית ואופטימית. מדובר במלחמת מאסף של מיעוט קנאי, נגד תהליכי עומק של ישראליזציה בחברה החרדית שבאים לידי ביטוי בגישה פטריוטית, בניסיון להתחבר לחברה הישראלית ולסמליה (למשל, ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל), בעלייה משמעותית של הצטרפות למעגל העבודה והפרנסה, בפנייה של חרדים וחרדיות להשכלה, ואפילו בגיוס לצה"ל. לפני 30 שנה לא היה אפשר לדמיין התקפות אלימות על חיילים חרדים, מכיוון שלא היו חיילים חרדים. עם כל הזעם על תופעות ההקצנה, כדאי לבחון את התהליך בפרספקטיבה רחבה ולראות את התמונה המלאה, שהיא הרבה יותר חיובית מכפי שנדמה.
אולם אין בדברי ההקדמה הללו כדי להמעיט מחומרת ההקצנה ומסכנותיה. ההפך הוא הנכון. לא אחת, דווקא קבוצות קנאים פנאטיות מובסות הן מסוכנות יותר. התופעות שאנו חווים בחודשים האחרונים, ובעיקר ההסלמה המתמדת שלהן, עלולות להידרדר לשפיכות דמים, לא פחות, אם המדינה לא תתעשת ותדכא את הקנאים.
ההקצנה אינה רק בגילויי האלימות, הפיזית והמילולית, אלא גם במהות המאבק. מדובר במאבק אלים נגד גיוס חרדים לצה"ל, כאשר בפועל אין גיוס חרדים לצה"ל (יש התגייסות מבחירה, אך לא גיוס בחוק). אדרבה, הממשלה הנוכחית גנזה, למרבה הצער, את חוק ה"שוויון בנטל" (שם מכובס, כי הוא היה עדיין רחוק משוויון, ובעייתי כי הוא הציג את הזכות הגדולה לשרת את המדינה כ"נטל"), שנועד לצמצם את תופעת ההשתמטות, ונתנה גושפנקה רבתי להשתמטות. ודווקא אז הוחרף והוסלם המאבק.
המצב הקיים הוא שהחרדים המועמדים לגיוס הולכים לצו ראשון ומקבלים פטור. מה שקרה הוא שהפלגים הקיצוניים החלו להחרים את הצו הראשון, ולפיכך חרדים שלא הגיעו לריטואל הצו הראשון ולקבלת הפטור נעצרו כעריקים. מחאתם היא נגד המעצרים, שהם "גיוס בכפייה". כלומר, הרבנים של הפלגים הקיצוניים אוסרים על תלמידיהם את "ביטול התורה" של הגעה ללשכת הגיוס לקבלת פטור במהלך של דקות ספורות, ובמקום זה שולחים אותם לבטל תורה בהתפרעויות ובהפגנות אלימות של ימים ולילות לאורך שבועות וחודשים.
ההסלמה באה לידי ביטוי בהפגנות אלימות, בחסימת צירים מרכזיים, בשריפת בובות חיילים, בהסתה פרועה נגד ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, וחמור מכל - באלימות פיזית נגד חיילים, ובפרט חרדים. הקסבה של מאה שערים הפכה לאזור עוין, שחייל הנכנס אליו מסתכן כאילו נכנס לקסבה של שכם.
הפעולה האלימה נגד החיילים החרדים, שהחלה בכינויי גנאי ("חרדקים"), נמשכה בשיימינג ובהשפלה וכבר הגיעה לאלימות פיזית ולניסיונות לינץ', נובעת מפחד - הפחד מפני התגברות גל ההתגייסות מרצון של צעירים חרדים לצה"ל, שעלולה להפוך אותם לגיבורים ולמודל לחיקוי בקרב הילדים והנוער החרדים. נגד ה"סכנה" הזאת נלחמים הפורעים, והדבר עלול להגיע לשפיכות דמים. עדיף שגורמי אכיפת החוק יתעוררו עכשיו וישימו קץ לתופעה (כולל מעצר מנהיגם של הקנאים, הרב אויערבאך) ולא - יעשו זאת אחרי הרצח הראשון של חייל חרדי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו