ירושלים בירת ישראל – על פי חוק

ביקור הכנה בכותל, לקראת ביקור הנשיא טראמפ בשבוע הבא בישראל, הסתיים בתקרית דיפלומטית כאשר האמריקנים דרשו מצוות ההכנה הישראלי לעזוב את המקום באומרם: "אנחנו לא יכולים להיות פה עם ישראלים רשמיים. זה לא שטח שלכם. זה בשטח הגדה המערבית. זה ביקור פרטי של הנשיא וזה לא קשור אליכם".

לא זו בלבד שהיתה זו התנהלות בלתי דפלומטית, אלא שאמירתם זו מנוגדת לחוק האמריקני וגם לחוק הבינלאומי. בחוק האמריקני יש ארבעה מופעים הנוגדים את אמירתם:

ראשית - החלטת לודג'־פיש של שני בתי הנבחרים, שקיבלה תוקף של חוק משהנשיא הרדינג חתם עליה. שנית - אשרור האמנה האנגלו־אמריקנית שאליה הועתק כתב המנדט הבריטי שאושרר בידי חבר הלאומים ומאז גם הוא חלק מהחוק הבינלאומי. אשרור אמנה על ידי מדינה הופך את תוכנה לחלק מהחוק הפנימי בה. כתב המנדט מגדיר את זכותו הבלעדית של העם היהודי לריבונות על ארץ ישראל, שאותה יוכל לממש כאשר יסתיים שלטון המנדט על פלשתינה. הוא קובע שהזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ חייבות להישמר, אבל זכויות פוליטיות והגדרה עצמית בפלשתינה הוא מעניק אך ורק לעם היהודי.

שלישית - ארה"ב אימצה את אמנת האו"ם כחלק מהחוק הפנימי בה, כנדרש מכל מדינה החברה באו"ם. ורביעית - חוק העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, שמהווה הכרה בריבונות ישראל על ירושלים. אמנם בכל חצי שנה חותם הנשיא על אי־יישום חוק זה, אולם עצם היותו מלמד על ההכרה בעיר הבירה.

בן־גוריון קבע את ירושלים כבירת ישראל כנגד דעתן של מדינות רבות אשר אינן מכירות עד היום בריבונות זו. אי־הכרה זו נגזרה מהחלטת עצרת האו"ם 181, שקבעה שהריבון בירושלים יהיה גוף בינלאומי ולא העם היהודי. אלא שלהצבעה ההיא בכ"ט בנובמבר אין כל תוקף על פי המשפט הבינלאומי, כי היא עמדה, בזמן ההצבעה, בסתירה לסעיף 80 של אמנת האו"ם: סעיף זה קובע שכל עוד משטר מנדט שאושרר בידי חבר הלאומים בתוקף, ופלשתינה נכללה אז בקטגוריה זו, אסור לפגוע בשום זכות של ציבור, קהילה או עם הנכללת באותו כתב המנדט. ההצבעה בכ"ט בנובמבר פגעה בזכות העם היהודי לריבונות על ארץ ישראל, כאשר המנדט הבריטי היה עדיין בתוקף. כלומר, ההצבעה נגדה את הסעיף הנ"ל ולכן אין לה כל תוקף.

ד"ר ז'אק גוטייה הוא משפטן קנדי, לא יהודי, מומחה למשפט הבינלאומי ולזכויות אדם. בשנת 2007 התקבלה עבודת הדוקטורט שלו על ידי המכון למשפט הבינלאומי הפומבי של אוניברסיטת ז'נבה בנושא הריבונות על העיר העתיקה בירושלים. מסקנת התזה שלו היא כי רק ליהודים יש זכות לריבונות על כל מרחב העיר העתיקה, כולל הר הבית וכולל הכותל המערבי. קבלת התזה שלו על ידי גוף שאין לחשוד בו שהוא פרו־ישראלי - ושהחלטותיו אינן מוטות לטובת מדינת ישראל - מעידה על כך שיש תוקף למסקנותיו. 

היה רצוי שבכירי הממשל האמריקני יתעדכנו במציאות לפני שהם מוציאים הצהרות המנוגדות לחוק הבינלאומי, וראוי שממשלת ישראל תעמיד אותם על טעותם ותדרוש שתקריות בנושא זה לא תחזורנה.  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו