אלופה גאה שראויה למחמאות רבות

1. בסופו של דבר, זה היה משחק שסימל את כל העונה ובעיקר את המסע הנפלא של הפועל ב"ש.

מטבע הדברים ב"ש הגיעה מאוד בטוחה בעצמה, ככה זה כשהפער בינה לבין מכבי ת"א עמד על שמונה נקודות. בדומה למשחק העונה האמיתי בתחילת החודש, מאמן ב"ש ברק בכר פתח במערך של שלושה בלמים שהוכיח את עצמו, למרות שלמחצית הוא ירד בפיגור.

ב"ש לחצה, יזמה, החזיקה יותר בכדור ויצרה לעצמה את המצבים שבדרך כלל מסתיימים בשערים. מליקסון היה הפעיל ביותר כשיכולת הכידרור שלו והתנועה החכמה יצרה בעיות למכבי. 

ב"ש סבלה מיום לא טוב של נוואקמה, שהיה פחות חד ומרוכז מול השער. מצד שני, בפעם היחידה שהיא נחשפה בחלק האחורי, היא גם ספגה מחיית הרחבה קיארטנסון. 

בניון היה הטוב בשחקני מכבי עם פעולות נהדרות והמון הקרבה, אחריות ומנהיגות, אבל כשמיכה נמצא ביכולת בינונית ובן חיים לא מופיע למשחק, למכבי היה קשה לייצר איומים על חיימוב. 

מאמן מכבי, ליטו וידיגאל, ערך שינוי משמעותי בקישור כשהחזיר להרכב את אלברמן על חשבון מיקאל. הוא ידע שמול האלופה נדרשת היערכות אחרת מהרגיל, עם שחקן נוסף בעל תכונות הגנתיות.

ללא המתח, הלחץ והדריכות של משחק על כל הקופה, שתי הקבוצות סיפקו ערב מהנה של כדורגל והוכיחו מדוע הן מובילות את הטבלה בפער גדול משאר הקבוצות. במונחים של קצב, אגרסיביות ויכולת אישית וקבוצתית ראינו משחק ברמה גבוהה.

2. בפתיחת המחצית השנייה ראינו שינוי בב"ש, כשהובאן הוסט למרכז המגרש ומליקסון עבר לכנף ימין. כעבור מספר דקות בכר, בחילוף התקפי ונכון, שלח למגרש את אוחנה במקום הובאן וקיבל תוצרת מהירה. שילוב גדול בינו ובין מליקסון הוליד את השוויון המוצדק. מליקסון היה השחקן הראוי לשער הזה. ב"ש שלטה לחלוטין במרכז בזכות העוצמה של ראדי ואוגו והתיחכום של אוחנה ומליקסון.

זו הייתה הופעה של אלופה גאה שראויה למחמאות רבות. היא גברה במרוץ על יריבה חזקה בנוק אאוט תוך שהיא מנצחת אותה בכל המפגשים הישירים אבל עם כל הכבוד למרוץ של ב"ש, מבחן התוצאה העונה היא כישלון עצום של הצהובים ושל קרויף. 

אסיים עם מילה טובה לשופט, לירן ליאני, שהיה קרוב לאירועים, איפשר משחק אגרסיבי במידה ושמר על השטף והקצב המצוין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו