אחמדינג'אד: קוריוז או יותר?

את הרצאותיי בשיעורים שאני מעבירה בקורס "איראן" במרכז האקדמי שלם, אני מתחילה בחמש דקות על סבב הבחירות ה־12 לנשיאות הרפובליקה האיסלאמית. אלה בחירות לקדנציה שנייה של נשיא מכהן, ומאז הקמת הרפובליקה האיסלאמית כל הנשיאים נבחרו לשתי קדנציות. לכן הבחירות שייערכו השנה לא היו אמורות להיות מסעירות במיוחד.

מטרת חמש הדקות האלה היא יותר הכרת מבנה השלטון ודרכיו: בין 22 ל־26 בפרוורדין (15-11 באפריל) מאות אנשים יגישו מועמדות בלשכת הבחירות של משרד הפנים. לאחר מכן מועצת שומרי החוקה תסנן מהם מספר חד־ספרתי של מועמדים מתאימים, ולאחר מכן יגיעו שלושה שבועות של תעמולת בחירות - וב־19 במאי ילכו לקלפי. אם לא תהיה הכרעה בסיבוב הראשון, יהיה סיבוב שני בין המועמדים המובילים. 

הרפובליקה האיסלאמית מתגאה בהיותה דמוקרטיה: יש להם בחירות כמעט בכל שנה לגופים ולרשויות שונות. בשנה שעברה היו בחירות למג'לס, הוא בית הנבחרים, ולמועצת המומחים, שהיא הגוף שאמור לבקר את המנהיג העליון, ולבחור את המנהיג הבא אחרי מותו הצפוי של עלי חמינאי (האיש חולה בסרטן הערמונית, מכור לאופיום, ותעשיית השמועות על מותו היא מהחזקות באיראן ובעולם). אמנם המועמדים מסוננים מבעוד מועד על ידי מועצת שומרי החוקה, אבל הבחירה בין המועמדים המסוננים היא חופשית.

סיפרתי לתלמידיי גם על הפגישה שהתקיימה בשלהי אוגוסט בין חמינאי לבין הנשיא הקודם של הרפובליקה האיסלאמית, מחמוד אחמדינג'אד. הפגישה התקיימה אחרי כמה חודשים שבהם נראה שאחמדינג'אד מכין את השטח לחזרתו לזירה המדינית, וחמינאי הבהיר לו באופן שאינו משתמע לשתי פנים שלא מומלץ שיתמודד על הנשיאות בסבב הנוכחי. בספטמבר כתב אחמדינג'אד מכתב לחמינאי - מכתב שהתפרסם גם בכל כלי התקשורת - ובו הודיע שלא יתמודד, בהתאם לרוח השיחה בין שניהם. 

אז מה פתאום הוא צעד בשבוע שעבר ללשכת ועדת הבחירות ונרשם כמועמד? 

לכך אין לאף אחד תשובה. הצעד הזה הוא למעשה מעין התאבדות פוליטית. לא רק שאחמדינג'אד פועל בניגוד גמור להמלצת המנהיג; אם ייפסל על ידי מועצת שומרי החוקה - ורוב הפרשנים מאמינים שכך יקרה - הוא שורף לעצמו גם את הבחירות הבאות. 

התגובות המנוגדות באיראן לא איחרו לבוא. גורמים מימין מנאצים: האיש שקרן, משוגע, חסר שיווי משקל מחשבתי ומוסרי, פרובוקטור שרוצה רק לעורר מהומות בזירה הפוליטית. אחר כך הם דורשים להאיץ את הטיפול המשפטי בפרשיות השחיתות שלו מתקופת כהונתו כנשיא ובחקירת התנהלותו הכושלת בתחומי החוץ והכלכלה. פרשנים משמאל ומחוץ לאיראן אומרים שאולי אחמדינג'אד רק רוצה סערה תקשורתית חדשה, שתאפיל על האסון שהמיט על כלכלת איראן ועל יחסי החוץ שלה בתקופת נשיאותו. אך ייתכן גם שבקריאת התיגר על המנהיג הוא שואף לסמן את עצמו כמדינאי עשוי ללא חת, שאינו פוחד אפילו מחמינאי, ואולי מהווה תקווה לשינוי מהותי באיראן. 

לצד כל אלה, יש כאלה שאומרים שדווקא חמינאי עומד מאחורי הצעד הזה, ומועצת שומרי החוקה תאשר את מועמדות אחמדינג'אד, כי המנהיג העליון אינו מעוניין בבחירות דו־קוטביות ומעדיף שיהיו שלושה מועמדים מובילים. זו תיאוריה תמוהה למדי, כי אחמדינג'אד אינו צפוי לגנוב קולות לנשיא המכהן רוחאני, אלא דווקא למועמד השמרנים, אבראהים ראיסי. 

כך או כך, אין לראות בחזרתו של אחמדינג'אד קוריוז בחירות בלבד. בשנים האחרונות הוכיח הנשיא לשעבר כי הוא נהנה מתמיכה במוקדים רבים בשטח. אם יעבור את הסינון של מועצת שומרי החוקה, נהיה עדים למערכת בחירות מסקרנת במיוחד.

הכותבת היא מומחית לאיראן במרכז האקדמי שלם וחוקרת במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו