בעקבות התקיפה האמריקנית בסוריה נוסקות מניותיו של דונלד טראמפ בעולם הערבי. נדמה ששנים רבות לא זכה נשיא אמריקני לשמוע תודות, ואף דברי שבח ועידוד, מן הערבים דומים לאלו שלהם זכה טראמפ בימים האחרונים. הודעות התמיכה זורמות ממדינות ערב, ואפילו מצידם של טוקבקיסטים ברשתות החברתיות המפצירים בטראמפ שימשיך בשלו ולא יחדל עד שתושלם מלאכת השבת הסדר והאיזון, ואף היציבות, לזירה הסורית ולאזור כולו.
אמת, המתקפה האמריקנית היתה מוגבלת בהיקפה ובמטרותיה. משום כך רשמה הצלחה והשיגה את היעד המרכזי שלה - להעניש את הרודן הסורי בגין השימוש שעשה בנשק כימי נגד בני עמו. אבל אם מתקפה זו תישאר אירוע מבודד ונקודתי, לא יהיה בה כדי לשנות את מהלכה של המלחמה בסוריה. בשאר יכול בקלות להכיל את המתקפה האמריקנית. הוא איבד למורדים במהלך שנות המלחמה שדות תעופה רבים, ובכל יום נהרגים עשרות מחייליו בשדות הקרב. כך שמבחינתו, ההתקפה האמריקנית היא עוד חבטה בכנף שעימה הוא מסוגל לחיות ואף לשרוד. אם ינהג בחוכמה ויימנע מכל תגובה, בדיוק כפי שנהג בכל פעם שהותקף בידי ישראל, יוכל להמשיך הלאה, ובעזרת ידידיו הרוסים והאיראנים יוסיף להרוג בבני עמו, אלא שזו הפעם, תוך שימוש בנשק קונבנציונלי.
אבל הדבר החשוב הוא שלאחר התקיפה האמריקנית ברור לכל, גם לבשאר, כי גורלו שלו וגורלה של סוריה שוב אינם נתונים בידיו, ומה שמשמעותי יותר, הם אינם נתונים עוד גם בידיו של פוטין. טראמפ הוא שמחזיק במפתחות. ברצותו יוכל להוסיף לתקוף בסוריה, ואולי אף להביא לתפנית במהלכה של המלחמה במדינה, וברצותו יוכל להניח לבשאר להישאר על כיסאו.
אחד הנפגעים העיקרים ממתקפתו של טראמפ בסוריה הוא זוכה פרס נובל לשלום ברק אובאמה, שהסביר בשעתו כי כדי לפעול בסוריה יידרשו מאות אלפי חיילים אמריקנים וטריליונים של דולרים. טראמפ פעל פעולה משמעותית שתביא להפסקת השימוש של המשטר הסורי בנשק כימי באמצעות שימוש ב־59 טילי טומהוק בלבד. נפגע נוסף הוא ולדימיר פוטין, שאותו חשף טראמפ כ"נמר של נייר". אחרי הכל, רוסיה היא מדינה גדולה וחזקה, אבל בוודאי אינה משתווה בעוצמתה וביכולותיה למעצמת על כמו ארה"ב.
זאת מבין היום כל ערבי במזרח התיכון. אמת, כשנדמה היה שאובאמה נוטש את האזור וספק אם ייחלץ לעזרת בעלי בריתו, ביקשו הכל את קרבתו של פוטין, שהשכיל למלא את החלל שהותירה אחריה ארה"ב של אובאמה. אלא שעתה עלה בידי טראמפ להשיב לארה"ב את מעמדה כמעצמה מובילה באזור. לטראמפ ממתין גם המאבק בדאעש. אבל אם יגלה טראמפ נחישות דומה לזו שהפגין במתקפה
בשבוע שעבר, הוא יוכל להשיג הישגים משמעותיים גם בחזית זו גם בלא הסתייעות ברוסים, שממילא לא נלחמו בדאעש.
בעיירה יש שריף חדש והתושבים, לכל הפחות מנהיגי ערב וחלקים חשובים בדעת הקהל הערבית, אינם מסתירים את שביעות רצונם ואת תקוותם כי השריף החדש יעניש את בשאר על רצחנותו וירתיע את איראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו