הגדת פסח, שאותה נקרא ביום שני בליל הסדר, מתמקדת בעם היהודי ומדגישה את עברנו המשותף ואת כמיהתנו לתחייתה של ריבונות מחודשת במשך דורות של גלות, רדיפה, גירושים ורצח עם.
ההגדה מגוללת את דפוס שנאת היהודים מצד המצרים: הם קינאו בשגשוג של המיעוט היהודי, הפכו אותם לעבדים ולבסוף לקחו חלק ברצח עם בציוויו של פרעה להטביע את כל התינוקות היהודים הזכרים. דפוס זה חזר על עצמו במהלך הדורות, בעת שניצבנו מול רצף של אויבים: פגאנים, הכנסייה, גזענים, נאצים וקומוניסטים. כיום מורגש צונאמי גלובלי של אנטישמיות, בייחוד באירופה.
האיום הנוכחי נובע מן השילוב של איסלאמיסטים ואנשי שמאל רדיקליים. בגלגולה הנוכחי האנטישמיות מכוונת גם נגד ישראל - מדינת הלאום היחידה שזכות הקיום שלה נתונה לאיום. בחג הפסח אנו מודים לקב"ה על כך שימי חוסר הישע שלנו שייכים לעבר; כיום אנו חזקים מספיק על מנת להתגבר על כוחותיהם המשולבים של כל יריבינו.
כמה אלמנטים בהגדה מהדהדים אתגרים אחרים של ימינו והדיון על ארבעת הבנים משקף את אתגרי הזהות היהודית: ה"חכם" הוא היהודי המסור, ה"תם" והבן "שאינו יודע לשאול" הם תוצרים של התבוללות וכוללים יהודים שלא זכו לחינוך יהודי או אלו שהם אפאתיים, עצלנים או צרי אופקים וחסרים כל עניין לגלות את הזהות היהודית שלהם.
ה"רשע" מסמל את היהודים המכפישים את עמם, כולל יהודים העוסקים במאמצים ציבוריים לערעור מעמדה של ישראל; אלו התומכים בתנועת החרם, ההימנעות מהשקעות והסנקציות; אלו הכורתים בריתות עם אויבינו; ואלו המבקשים להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה.
ההגדה מציבה קשיים בפני פרשנויות חילוניות הומניסטיות של ההיסטוריה. ההיגיון לבדו אינו יכול להסביר את התחייה הלאומית שלנו. כאשר בוחנים באופן אובייקטיבי את מעמדנו, שלל "צירופי המקרים" שהיינו עדים להם מאז לידתה מחדש של המדינה היהודית מחייבים אותנו להביא בחשבון שאנו חווים כיום נס, שגדולתו אינה פחותה מזו של יציאת מצרים.
הנס הגדול ביותר הוא הייסוד מחדש של מדינה יהודית, שקמה כמו עוף החול מאפר השואה. נס מרכזי נוסף היה קיבוץ הגלויות: ישראל נחלה הצלחה בשילוב מהגרים חדשים ובעיצובם לכדי אומה שוקקת, בד בבד עם תחיית השפה העברית.
ישראל הזעירה מדורגת כיום כאחד מעשרת הכוחות הצבאיים החזקים בעולם, ומתגאה בכלכלה חזקה ובהישגים מרהיבים בהיי־טק שזוכים לתשומת לב העולם כולו. ברמה הבינלאומית אנו נהנים מברית אמת עם ממשל טראמפ וממערכת יחסים חיובית עם פוטין. אנו עדים לסימני שותפות סמויה עם מדינות מוסלמיות מתונות, המתעמתות עם ההגמוניה האיראנית.
לבסוף, ישראל ממשיכה להיות הדמוקרטיה היחידה באזור הגועש הזה, והישראלים מדורגים בצמרת האומות המאושרות בעולם.
בזמן שאנו חוגגים את הפסח, אנו נותנים תודה לקדוש ברוך הוא על כך שהתפילה הסוגרת את ההגדה, "בשנה הבאה בירושלים", התגשמה באורח נס בתקופת חיינו. עלינו להתפלל שה' ימשיך לשמור על בני עמו וייתן להם שלום וביטחון.
חג שמח!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו