בערב שלאחר פיגוע הטרור ברכבת התחתית של סנט פטרבורג, שעה שנשיא רוסיה פוטין הגיע להניח פרחים במקום הפיגוע, בניין עיריית תל אביב הואר בצבעי דגל רוסיה. באותה עת דיווחו כלי תקשורת רוסיים על הבעת רגשות מנוגדים לחלוטין - פרסום הידיעה על מעשה הטרור באתר האינטרנט של אל־ג'זירה משך אליו אלפי לייקים והודעות תמיכה במפגעים. האם הרוסים שמו לב להבדל העצום שבין האמפתיה הישראלית לבין השמחה לאיד של העולם הערבי? רובם כנראה עסוקים מדי בכאב, באופן מובן, אך ההזדהות הכנה של המדינה היהודית עם קורבנות הרצחנות האיסלאמיסטית לא נעלמת בוודאי מעיני קובעי המדיניות במוסקבה.
מעבר לצער האנושי על הקורבנות, הפיגוע היה מכה קשה עבור שלטונות רוסיה. ההתערבות הרוסית בסוריה העצימה את מעמדה בעולם, דבר שמחמיא מאוד לאגו של הרוסי הממוצע. אולם הפיגוע מרמז לאותו אזרח, שנוסע מדי יום בתחבורה הציבורית, כי לצד הפירות יש פתאום גם מחיר, והוא עלול להיות כבד ואישי. תחושת השייכות למעצמה עולמית אולי נעימה, אך אין בכוחה להגן עליו אפילו מפני מטען פשוט.
כמו כן, מתברר כי הרוסים לא ממש הצליחו לחנוק את האידיאולוגיה האיסלאמיסטית מבית. אלפי תושבים במחוזות המוסלמיים של רוסיה מצויים בשורות המדינה האיסלאמית. פוטין תירץ את הכניסה לסוריה בצורך להילחם בהם כשהם עוד שם, לפני שיביאו את הטרור חזרה לארצם. כעת הציבור הרוסי נוכח לדעת שהמשוואה הזאת לא ממש עובדת. ההפצצות בסוריה לא שיפרו את הביטחון האישי בסנט פטרבורג. תוסיפו לכך את העובדה שבשנה הבאה צפויים במדינה שני אירועים רגישים - הבחירות לנשיאות ואירוח המונדיאל - ותקבלו סבך מורכב של בעיות.
חלקים בציבור בוודאי ישאלו שאלות נוספות, שהושתקו עד כה: כיצד ממשיכה רוסיה לשמש כר גידול לדורות של פעילי טרור איסלאמי? למה להשקיע משאבים בחיזוק אסד, כשאפשר להזרים אותם לייבוש הקיצוניות האיסלאמית בתוך רוסיה? איך מתיישבת מלחמתה של רוסיה בטרור הסוני עם המשך קשריה עם ארגוני חבלה פלשתיניים, דוגמת הג'יהאד האיסלאמי וחמאס?
גורמים שונים ברוסיה עסקו בהעלאת גרסאות קונספירולוגיות ביחס לפיגוע ולתזמון שלו. היו שהצביעו על שהיית הנשיא פוטין באותו יום בסנט פטרבורג, ואף על העובדה שזהו יום הקמת שירות הביטחון הפדרלי, כאילו רצו לרמוז שלמחבלים היתה מוטיבציה מיוחדת. אחרים ציינו את סמיכות הפיצוץ לגל הפגנות האופוזיציה שנערכו כשבוע לפני כן, כשכל צד עושה בה שימוש לצרכיו: תומכי המשטר שללו את הלגיטימיות של האופוזיציה בשעה של איומי הטרור, ואילו מתנגדי המשטר הביעו חשש מפני הטלת מגבלות נוספות על חירויות האזרח. אלה גם אלה הירבו להזכיר את ישראל כדוגמה ומופת להתמודדות יעילה עם אתגר דומה.
לא יהיה זה מופרך לשער כי רוסיה צפויה לעמוד מול התגברות הטרור האיסלאמי. ישראל יכולה להיות לה לעזר במאבק. אך כדי להצליח, על רוסיה להתנער ממדיניות הסטנדרטים הכפולים שהיא עצמה נוקטת במזרח התיכון. מי שחפץ בביטחון הרכבות בסנט פטרבורג לא יכול לשתף פעולה עם חיזבאללה ולקיים דו־שיח עם חמאס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו