ערעור על גט שניתן לאישה בידי בעלה או על ידי שליחיו הוא אחד מהצעדים הקיצוניים ביותר שניתן לעלות על הדעת, כיוון שמדובר בשלילת חירותה של האישה ושעבודה, מבלי לדעת האם אי פעם תוכל להשיג את חירותה בשנית. לא לחינם קובעת ההלכה היהודית כי לאחר מסירת הגט על בית הדין לקרוע אותו, זאת על מנת שלא יעלה בדעתו של מאן דהוא לערער אחריו בתואנות שונות.
פרשת העגונה מצפת שהביאה למתח שיא בין הרבנות לבתי המשפט, עלולה להביא לקרע שלא ניתן יהיה לאחות. אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפנינו עורכי הדין העוסקים בענייני משפחה, הוא שידוך הרבנות כגוף שאחראי על חיתון וגירושי זוגות, בעבור אנשים שמנהלים אורח חיים חילוני ולא מוצאים ברבנות שום טעם. אנו מהווים גשר בין העולם הדתי רבני לעולם החילוני ולתחושתי בכל פעם שצצה פרשה מעין זו אנו פוסעים צעד אחורה ביחסים העדינים.
אחד המאפיינים של המהפכה השיפוטית היא הרחבה משמעותית של זכות העמידה, והרחבה משמעותית של ההכרה ב"עותר הציבורי" כעותר ראוי בראיה רטרוספקטיבית.
המהפכה יצרה שתי זכויות, זכות עמידה, וזכות עמידה בפינה, מה משחייב בחינה מחודשת של כל הנושא העוצמה הניתנת בידי אזרח בניסיונו לכופף את ידי השלטון בכל מצב שהוא סובר שהשלטון פועל בניגוד לחוק או בחוסר סבירות קיצוני. ישנם נושאים בהם ההשפעה הזו על מסדרונות השלטון באמצעות כיפוף ידיים דרך בית המשפט היא הפתרון המהיר והרצוי. אך ישנם מקרים כדוגמת המקרה זה, בו מתן זכות העמידה דה פקטו הניתנת לאדם שהוא אינו צד להליך עלול להוות תקדים מסוכן המכרסם בעקרון "סופיות הדיון", ואף מערער את מעמדם של כל גרושה וגרוש. קביעה שכזו לפיה אדם שהינו זר לחלוטין לבני הזוג יכול להשמיע עמדתו ביחס להליך הגירושין ואף לתקוף פסק דין שניתן בערכאה שיפוטית באשר למערכת היחסים הפרטית של הצדדים עלולה לגרום להשלכות חמורות.
כמי שמנהלת תיקי משפחה רבים, הן בבתי המשפט לענייני משפחה, הן בבתי הדין הרבניים, אני סבורה כי פרשת הגט מצפת ורצון הרבנות לכנס דיון בעניינו הייתה צריכה להדיר שינה דווקא בקרב תומכי הרבנות, בין היתר בגלל העובדה הפשוטה שאילו היה מתערב בית הדין הגדול ומחליט לפסול את הגט ולכבול בחזרה את האישה, אמון הציבור ברבנות היה חוטף פגיעה אנושה.
הנה כי כן החלטת בג"צ שאינה מאפשרת לרבנות הראשית לדון בגט, ומשחררת את האישה להמשיך בחייה, מהווה בשורה עבור נשים רבות המצויות בסטטוס דומה וחששו לגטיהן.
את המאמר אסיים בדברי השופט חנן מלצר שאמר "בהיותנו ערב חג החירות ראוי שנוודא כי כבודה וחירותה של העותרת יכובדו, ועל דרך של צו מוחלט – ייתם מסע תלאותיה".
הכותבת היא עורכת הדין ומגשרת, מומחית בדיני משפחה
