אתה יודע, הסיכוי להיהרג בתאונת דרכים גבוה יותר מאשר בהתרסקות מטוס, אמר חבר לעבודה. נכון מאוד, השבתי לו, ועדיין ממשיכים לנסוע במכוניות, אתה לא מצפה שתיפסק התנועה. והכל על רגל אחת, אדם עושה את שיקולי הסיכונים שלו וממשיך לחיות. ואדם המחליט לטפס על הר גבוה או להחליק באתר סקי, לא רק שעושה את חשבון הסיכונים אלא גם מבטח את עצמו מראש למקרה חלילה של תאונה.
תקופת החגים מגיעה אלינו פעמיים בשנה, ונוסף עליה קיים גם החופש הגדול. על הרצון הטבעי לצאת לטייל ולהינפש מעיבה תמיד עננת הטרור, זו שבפוטנציה וזו שכבר היתה בפועל פעמים כה רבות. חשבון הסיכונים במקרה של טיולים במקומות שבהם ייתכן פיגוע טרור נחסך ברובו על ידי כוחות הביטחון, האמונים על מתן התרעה מראש על הסיכויים בדבר פיגוע חלילה. ומה שנותר למטייל הממוצע הוא להחליט אם להישמע לאזהרות ואם לאו.
עד כאן הכל נשמע טוב ויפה. אלא שהמציאות מעט שונה. רבים הם המקרים שבהם מטיילים יוצאים להתמודד עם איתני הטבע, למשל במדבר יהודה או בנגב. למרות אזהרות החזאים, המטיילים שמים את מבטחם בטוב ליבם של המחלצים הנועזים. ואלה נתלים על צוק באיבוד הדרך חזרה, או נשטפים עם זרם המים האדיר שהתפרץ מקצה המדבר. והתשלום רב הוא עד מאוד. חילוץ בסיוע מסוק יכול להגיע למאות אלפי שקלים, וזה עוד בטרם הובא בחשבון הסיכון הממשי של צוות המחלצים.
מניין הביטחון העצמי של המטיילים, שאינם בהכרח נערים פוחזים, שהמחלצים בוא יבואו במהרה? מה גורם להם לחשוב שערבות הדדית וחיי אדם כל כך יקרים עד שהחילוץ כל כך מובן מאליו? התשובה החיובית היא שאכן, מדינת ישראל על מוסדותיה נרתמת למסעות חילוץ ברחבי הגלובוס. בין שמדובר בישראלים שנתקעו בנפאל ובין שמדובר בנפגעי רעידות אדמה. רוח ההתנדבות וההקרבה מנשבת כבר עשרות בשנים מהשירות הצבאי. שם מחנכים דורות שיש להציל בכל מחיר טייס שנופל מעבר לקווי האויב או חייל שננטש אחרי כיבוש מוצב וכן הלאה.
התשובה השלילית היא שיש כאן חציית קווים אדומים מבחינת הביטחון הזה. שהרי אין מדובר בקרב או בפשיטת עומק. כאשר מדובר בכניסה אל סכנה מוחשית, מובהקת, שיש לה היסטוריה כה רעה, החובה של המדינה להצלת האנשים צריכה להישקל מחדש. כן, קשה לכתוב את הדברים, שהרי כשזה כה קרוב אליך, אתה לא חושב פעמיים, אתה הולך ועושה הכל כדי להציל. השכל אומר שיש למנוע בכל מחיר את כניסתם של מטיילים בתקופה הקרובה לסיני או לכל מקום דומה, וכמו שאמר ראש היחידה ללוחמה בטרור, יש לסגור את המעבר מראש. הלב אומר שאם יהיו מטיילים שבכל זאת ייסעו, למרות האזהרות, וחלילה ייפגעו, המדינה לא תשב בחיבוק ידיים.
המסר הפשוט הוא לא להעמיד במבחן החסד והרחמים את האזהרות של מערכת הביטחון. איש לא רוצה לפגוע בחדוות הטיול, אך על המטייל לחשוב אינספור פעמים על כך שאין מטיילים בצל אזהרה כה חמורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו