אירופה לומדת בדרך הקשה את השיעור שלמדה ישראל כבר לפני כמה עשורים. המלחמה בטרור היא מאבק ממושך שיש בו עליות ומורדות, וממילא גם כישלונות כואבים. מאבק זה מחייב סבלנות ונחישות. אין מדובר ב"זבנג וגמרנו", שיסתיים בעקבות מהלך צבאי מזהיר במדבריות סוריה או חיסול חוליית טרור כזו או אחרת בפרבר של לונדון או פאריס. מאבק כזה יכול להימשך שנים רבות, שכן המציאות השוררת באירופה אינה עומדת להשתנות.
לקח חשוב לא פחות, שגם אותו עתידה אירופה ללמוד, הוא שהטרור פושט צורה ולובש צורה. בשנים עברו הוביל ארגון אל־קאעידה את גלי פיגועי הטרור באירופה. כיום נטל דאעש את הבכורה, ויש להניח כי אם ידעך וייעלם, יתפוס את מקומו ארגון איסלאמי אחר. השם והכותרת ישתנו, אפוא, אבל האידיאולוגיה תישאר אותה אידיאולוגיה, המטרות ימשיכו להיות אזרחים חפים מפשע ברחובות אירופה, אפילו המפגעים יוסיפו לבוא מקרב אותם צעירים מוסלמים ההולכים שבי אחר הטירוף הדתי. ממש כפי שחווינו בישראל.
הפיגוע של דאעש בלונדון בא שעה שהארגון סופג מפלות קשות במרחבי המחיה שלו בסוריה ובעיראק. חלומו לכונן ח'ליפות איסלאמית באזורים אלו עומד לקרוס עם כיבושם הקרב והולך של מרכזיו השלטוניים במוסול שבעיראק ובא־רקה שבסוריה. זו האחרונה משמשת לו בירה. כבר כיום איבד הארגון קרוב למחצית מהשטח שבו החזיק, והאיתותים ששולח הממשל החדש בוושינגטון מלמדים על נכונות ואף על נחישות מצידו של דונלד טראמפ לערב כוחות אמריקניים בלחימה נגד הארגון באופן שיכול להכריע את הכף נגדו.
תבוסתו של דאעש תפתח כנראה מלחמת עולם בין המנצחים - איראן ובעלות בריתה ומנגד טורקיה ומדינות ערב המתונות. שהרי איראן תנסה למלא את החלל שנוצר ולכונן מסדרון יבשתי מטהרן לביירות, ואילו יריבותיה ינסו למנוע ממנה להשיג את מבוקשה. כל זאת, תוך שרוסיה וארה"ב משקיפות מהצד ואולי אף מלבות את האש כדי לקדם, כל אחת מהן, את האינטרסים שלהן באזור.
אבל מה שחשוב הוא שתבוסת דאעש וקריסת המדינה שהקים במזרח התיכון אינן סוף פסוק, לא לארגון עצמו ובוודאי לא לרעיון ולאידיאולוגיה שבשמם הוא נלחם. יש לזכור כי דאעש הוא קודם לכל אידיאולוגיה קיצונית, הזוכה לתמיכה הן במזרח התיכון עצמו והן בקרב קהלים מוסלמיים ברחבי העולם. מדובר גם בארגון המצליח לגייס אוכלוסיות שוליים המרגישות נרדפות בידי השלטון המרכזי, בין שהסונים בעיראק ובמזרחה של סוריה ובין שהבדואים בסיני. משום כך גם אם המדינה שהקים דאעש במזרחה של סוריה ובצפונה של עיראק תקרוס, הרי יש להניח שדאעש ייסוג אל מעמקי המדבר שמהם בא ויהפוך ממדינה לארגון מחתרת נשכני, תוך שהוא מוסיף ליהנות מתמיכה של האוכלוסייה המקומית. ולראיה, בחצי האי סיני הוא ממשיך לפעול בהצלחה למרות המהלומות שמנחיתים עליו המצרים.
לדאעש גם מרחבי פעולה אחרים, דוגמת לוב או תימן, שבהם הוא מבסס דווקא את כוחו בחסות מלחמות האזרחים המוסיפות להתנהל במדינות האלו. לאחרונה דובר בהרחבה על האפשרות שהארגון יעתיק את מרכזם אל אזורים אלו. ולבסוף, התמיכה בארגון וברעיונות שלו תוסיף להניע צעירים מוסלמים בכל רחבי העולם לבצע פיגועי טרור בהשראתו. על נפשם של צעירים אלו מתחרים ארגונים רדיקליים איסלאמיים נוספים, הנכונים להמשיך מהנקודה שבה יעצור דאעש.
גלי הטרור באירופה יימשכו, אפוא, למרות כל המאמצים להפסיקם, וגם למרות ההצלחות הצבאיות בלחימה נגד ראשי הארגון ומפקדותיו בסוריה ובעיראק. אבל למרות זאת אסור להרפות, שהרי זהו טיבו של המאבק בטרור ורק כך יהיה אפשר להמשיך לנהל אורח חיים נורמלי באירופה. זוהי, כפי שמלמד הניסיון הישראלי, צריכה להיות המטרה, גם אם אין מדובר בשלב זה בניצחון הסופי על הטרור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו