אפתח בגילוי נאות, אני מכיר את אופיר מרציאנו באופן אישי.
אתמול נערך משחקה של נבחרת ישראל במסגרת מוקדמות המונדיאל מול נבחרת ספרד החזקה. מדובר במשחק קשה מאוד, מול אחת הנבחרות הטובות בעולם ויש שיגידו הטובה שבהן.
כמו שאתם יודעים, המשחק הסתיים בתבוסה לנבחרת שלנו ומי שזכה לביקורות הקשות היה השוער, אופיר מרציאנו.
לפני המשחק, הבחירה במרציאנו לעמוד בשער הנבחרת נראתה לגיטימית לכל הפרשנים. מדובר בשוער שכבר יצג את נבחרת ישראל בכבוד מול נבחרת ווילס וגארת' בייל, מול נבחרת קפריסין עם הצלה הירואית בדקה ה-90 ועוד לא מעט תצוגות מכובדות מאוד.
אין ספק שההופעה של מרציאנו אתמול לא הייתה טובה, על זה אין ויכוח, אך הביקורות שלכם, ואני לא מדבר רק על גופי התקשורת השונים, עברה כל גבול.
מדובר בשוער שעלה למגרש עם מטרה אחת – לייצג אתכם בכבוד, את אזרחי מדינת ישראל, הוא התאמן ונערך למשחק החשוב כדי שאתם הצופים, תוכלו להתגאות בנבחרת שלכם. זוכרים את היום הרע שהיה לכם בעבודה, שהבוס קצת צעק עליכם כי עשיתם משהו לא נכון? אז זה בדיוק מה שקרה לשוער שלנו אתמול, אבל במקום לגבות אותו ולהעניק לו ביטחון כדי שימשיך ויבנה את עצמו למענכם (וכמובן שגם למענו) פשוט קטלתם אותו בכל דרך אפשרית. מה ההבדל ביניכם לבינו? שהוא הגיע למקומות הגבוהים שבהם מעידה קטנה מרעידה מדינה שלמה ואתם כנראה עם כל הצער, עדיין לא שם.
אסור לכם לשכוח שמדובר באנשים שמייצגים אותנו בתחרויות הספורט השונות בעולם, אם היה מצליח - הייתם נהנים לחבק אותו כמו שעשיתם בעבר, כי אנחנו ידועים כאוהדי הצלחות. אז תשנו גישה ותחבקו אותו גם עכשיו. כל השחקנים שעלו למגרש אתמול נתנו את נשמתם כדי לייצג אתכם בכבוד וכך אתם משיבים להם?! הרי ברור לכם שאף אחד מהנציגים שלנו אתמול לא עלה למגרש במטרה להיכשל, אך כך יצא. זה חלק מהמשחק, וגם את זה אנחנו צריכים ללמוד לקבל ולהעריך. כאן החלק שלנו בכישלון וכאן אנחנו נבדלים מאומות הספורט הגדולות בעולם.
התגובות המכוערות וחסרות הטעם שלכם גורמות לשחקני הנבחרת שלנו לא לרצות לייצג אותנו, הרי מי ירצה לייצג את מי שצמא לדם? כך נראות התגובות של כל אותם אנשים קטנים שמחפשים את מי להאשים, במקום לעודד את הנציגים שלנו שמשחקים עם הסמל של נבחרת ישראל על החולצה.
שוערי העתיד שלנו, עמרי גלזר, חביב אוחיון וחבריהם יזכרו טוב טוב את האופן שבו ביקרתם את אופיר מרציאנו ויעלו מלאי פחד למשחקים החשובים של נבחרת ישראל בעתיד. התוצאה של הדבר הזה תהיה דומה למה שקורה כבר עשרות שנים בנבחרת ישראל.
אופיר מרציאנו הוכיח את עצמו כשוער ברמה גבוהה, הוא מוביל את קבוצתו בעונה נפלאה בליגה השנייה בסקוטלנד, קבוצתו ניצבת במקום הראשון וקרובה לעליה לליגה הראשונה, הוא הוכיח את עצמו לא פעם בשער הנבחרת, במ.ס אשדוד וכמעט בכל הזדמנות שניתנה לו.
שוער הוא תפקיד אכזרי. טעות קטנה עשויה לפגוע במי שלובש את האפודה לאורך זמן, אך אתם, האנשים שאמורים לגבות אותו, פשוט כשלתם במשימה שלכם. מרציאנו יודע שהיה לו משחק לא טוב וכל מה שעשיתם הרגיש כאילו אתם נהנים שמישהו אחר לא מצליח. קחו כמה דקות, תעשו חשבון נפש ותבינו שהיד הקלה על המקלדת לא נבעה מרצון לשפר אלא ממקום של הנאה מכישלון.
אופיר מרציאנו היה ועדיין ראוי לעמוד בשער הנבחרת כמו לא מעט שוערים טובים שיש לנו, את הבחירה תשאירו לצוות המקצועי. ואתם – תהיו אוהדים, תהיו פטריוטים. זאת הנבחרת שלנו, תחבקו ותאהבו וגם אם צריך לבקר, תעשו את זה בטעם ואל תשכחו שהמטרה שלנו משותפת, והיא הצלחת הנבחרת.
אל אל ישראל!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו