יש מי שמשלמים מחיר מיותר עם המעבר הקרוב מדי לשעון הקיץ • יש מי שמתקשים להשלים עם הצורך להיפרד מרשות השידור בצורה מכובדת • ויש מי שצריכים להבין כי שלום ירושלים תלוי בשלום חילוניה
1 אחרי לילה שנגרעה ממנו שעת שינה לרגל הזזת הספרות לשעון קיץ, בטח הוספתי הבוקר כפית מלח לקפה. זו לא השעה הבודדת שנעלמה הלילה שמרגיזה, היא גם ככה תוחזר לי בצד השני של גלגל השנה, אלא השינוי המזויף - שעון קיץ בעודנו מתהלכים במעילים - שאין הסכמה לגבי הסכום שהוא מצליח לחסוך למשק, אם בכלל, ושפוגע קשות במגזר ההורים המתאמצים בכל ערב לכבות את הילד כששמש מלאכותית זורחת בחלון.
עוד יותר נפגעים ההורים שומרי המסורת. כל מה שעושה אדם שומר מסורת הוא להעביר מקל במירוץ שליחים. והגדת לבנך והוא יגיד לבנו וכן הלאה. סוד העם היהודי תלוי בשרשרת הזאת. ובלילה שבו העיקרון החשוב הזה מגיע לשיאו, ליל הסדר, בנו נרדם. משך מחצית שנה קשה לחנך ילדים לתוך היופי של המסורת, כי רק יהודים מעל גיל 10 מחזיקים מעמד לקידוש של ערב שבת בתשע בלילה. שעון הקיץ משאיר בשעה הזאת רק מבוגרים ובני נוער. מילא קידוש, תיפח רוחם של מחשבי קיצין וקיצים, איך אפשר לוותר לקטנטנים על ליל הסדר? מאז התיקון לחוק שעון הקיץ, הילדים נרדמים לפני "מה נשתנה", ושולחן הסדר היחיד שהם חווים הוא הטקס בגן.
לו חוכמה בראשיהם, היו מתקנים נבחרי הציבור שלנו את ספורט הזזת המחוגים, כך ששעון הקיץ יחול תמיד מהשבוע שאחרי ליל הסדר ועד השבוע שלפני יום הכיפורים, ובא לציון גואל.
2 אחרי שניערנו את השטרות שנפלו על ראשינו בעיסקת מכירת מובילאיי, חובה להגיד תודה. תודה למדיניות השוק החופשי בישראל שמאפשרת צמיחה ויזמות, ומאפשרת לירושלים לחצוב עוד מובילאיים עתידיים בהר. ותודה לראשי המשק שדחו את רוב הדרישות הילדותיות של המחאה החברתית 2011. משהו עובד פה נכון.
ההכנסה לנפש כל הזמן גדלה. שיעורי התעסוקה וההשתתפות בעבודה נמצאים בזינוק. האבטלה בשפל. השכר הריאלי הממוצע עולה. רמת החיים עלתה בעשור האחרון במידה ניכרת (הכנסה נטו לנפש, מספר חדרים ממוצע למשק בית). יש ירידה עקבית במדד אי־השוויון. שיפור עצום בהשתתפות נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה. יותר (מדי) מכוניות חדשות. קפיצה בנתוני הזכאים לבגרות ברשויות הערביות.
ישראל היא מובילה עולמית בהיקף השקעות ההון־סיכון. במדד הפיתוח האנושי היא מדורגת בין 20 המובילות בעולם. המס האפקטיבי על העבודה נמוך בהשוואה למדינות ה־OECD ושיעור המועסקים בהיי־טק גבוה מאוד.
ואז קורה דבר מוזר במספרים: למרות כל הששון והנתונים החיוביים, הפריון במשק נמוך מאוד. ישראל מובילה בשעות נוספות - לפי דו"ח פורום קהלת לכלכלה, שליש מהישראלים נמצאים בעבודה יותר מ־45 שעות שבועיות, ורק מקסיקו עוברת אותנו כדופקי כרטיסים - אבל התוצר של עובד פר שעת עבודה נמוך. הישראלים מייצרים מעט על פני הרבה שעות. למה זה קורה? ועדים. ועדים חזקים מכריחים את המעסיקים להחזיק עובדים לא נחוצים, בפריון נמוך, באופן לא יעיל. החיבור האסוציאטיבי לעובדי רשות השידור על אחריות הקורא.
לקפיטליסט בעל לב רגיש אין מה לומר למאות העובדים שעומדים להיות מפוטרים ברשות השידור. אני מכירה את חלקם ואיני מזלזלת במי שמוצא את עצמו מפוטר ביום בהיר ללא התראה מוקדמת (להם דווקא היתה התראה, בת כמה שנים). הלב איתם, אבל צריך לנקות את השולחן ממניפולציות. לדון באופן מקצועי בכישלון הרשות ולא בקשיי המפוטרים, שאין להתכחש להם.
אני חתומה בתאגיד "כאן" כמגישת רדיו במשרה מינורית, שעה בשבוע, 52 שעות בשנה. אל הגילוי הנאות הזה אצמיד הבהרה: שעת השידור הרדיופונית שלי מתקיימת הן היום ברשות השידור הקיימת, והן בתאגיד העתידי, כך שאין לי כל נגיעה אישית להכרעה לגבי השידור הציבורי. מה שאי אפשר להגיד על כמה עיתונאים שמנהלים משא ומתן עם התאגיד או עם הממשלה באמצעות שטיפת מוח למאזינים ולצופים. בשבועיים האחרונים נחטפו הרדיו והטלוויזיה של הרשות לטובת קמפיין פרטי של העובדים בה. העיתונאים שחטפו לנו את המסך כדי למחות על סגירת מקום העבודה שלהם הם בעלי אינטרס אישי מצומצם. אל תספרו לנו על עיתונות נקייה.
כבר קרה שנסגרו כלי תקשורת בישראל מטעמים כלכליים ופוטרו עובדיהם. אפשר להזכיר את "דבר", "על המשמר", "חדשות", "הצופה". גורל מפוטרי אותם עיתונים הוא גורל מפוטרי הרשות: הטובים ישתלבו בכלי תקשורת אחרים. הפחות טובים ימצאו עבודה בשדה אחר. הקרובים לגיל פנסיה יקבלו תנאי פרישה טובים.
חלק מהעובדים מחזיקים במקצוע שאין לו דרישה בשום כלי תקשורת בשנת 2017. תוסיפו מגמה עולמית של הצטמצמות ענף התקשורת והתרסקות המודלים הכלכליים של העיתונות. רשת הביטחון שמדינה מעניקה לעובדים מהסוג הזה היא הסבה מקצועית וגם קצבאות, לא החזקה בכוח של מפעל כושל על חשבון משלם המסים.
לא בטוח שצריך שידור ציבורי בישראל, אבל אם כן, הוא חייב לעמוד בשני קריטריונים בלבד: שיהיה מאוזן ומואזן. שיבטא קהלים רחבים ושיגיע לקהלים רחבים. רשות השידור, על כל רפורמותיה, לא הצליחה לעשות לא את זה ולא את זה. היא היתה מוטה ושידרה מתוך בועה אל בועה. מה שצריך לוודא לגבי הגוף שיחליף אותה הוא שיהיו בו איזון והאזנה: מגוון קולות ישראלי; והצלחה בייצור תוכן שיש לו צרכנים, לא עץ שנופל ביער.
3 מלחמת המפלצת מתנהלת 800 מטרים מהבית שלי. חרדים וחילונים מתכסחים סביב פאב המפלצת, מקום בילוי ירושלמי שפתיחתו בשבתות קוממה את הנציגים החרדים בעירייה, עד שלמקום הוצא צו סגירה באמתלה של היעדר רישיון עסק.
אני עצובה מחילול שבת של יהודי, לא משנה אם בבית שלו או בחצר של המינהל הקהילתי בקריית יובל. אבל ירושלים זקוקה לחילונים. לפאבים שפתוחים בשבת. לרב־תרבותיות. ירושלים חייבת לטפח את החילונים האחרונים שלה, כי בלעדיהם היא תהיה קדושה ורוחנית עד שתעוף ברוח. בטקסטים של חלק מהפעילים החילונים יש שטנה באופן שלא מתחשק להתייצב לצידם, ועדיין הם זכאים להתערבות אקטיבית לטובתם כמיעוט שאינו שווה זכויות בעיר שרובה דתית. ביום שירושלים תהיה כולה דתית, אף אחד, לא רק חילונים, לא ירצה לחיות בה. שלום ירושלים תלוי בשלום חילוניה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו