מה גרם למנהלי התעמולה נגד היזמים "שמרוויחים על הגב שלנו" לשנות את דעתם? • למה לא פורסם מי מונע מהמבקשים לרדת מהארץ לעשות כן? • מה הכשיר הרב לוינשטיין? • ואיפה ה־BDS כשצריך אותו?
כאשר התבררו מימדי הענק של עיסקת מובילאיי, התרחש מהפך אצל הממונים על איך צריך לחשוב. זמן רב הם מנהלים תעמולה נגד היזמים שלטענתם שודדים את הנכסים ששייכים לציבור ומרוויחים על הגב של כולנו, אבל מהרגע שהתברר כי בזכות אותם יזמים נרוויח כמה מיליארדים רק מהמסים, נעלם הריח של הכסף והחלו המריבות למי ראוי לחלק את הרווחים.
מה שמוביל אותנו לסיפור רומני ישן:
שנה אחת לא ירדו גשמים בכפרים שבאזור ולאכיה. שדות התייבשו, עצים לא נשאו פירות והתושבים היו בסכנת רעב. באחד הכפרים, התושבים נאספו בכנסייה והתחננו בפני הכומר שימצא פתרון. הכומר עלה לבמה והחל לנאום: "אין גשם כי ישו כועס עלינו, יש בינינו חוטאים", אמר בקול רועם, "חייבים לחסל אותם. צאו מכאן, חפשו את החוטאים והביאו אותם לכנסייה כדי שנחסל אותם".
כל התושבים יצאו מהכנסייה והחלו בחיפושים קדחתניים מבית לבית. ואכן, אחרי כמה שעות נמצאו החוטאים - מפרזל הסוסים ג'ינו וקלרה, אשתו של האופה, נתפסו בלי יותר מדי בגדים בבית המלאכה. התושבים קשרו לשניים חבל לצוואר ומשכו אותם לכיוון הכנסייה. במהלך הדרך היכו אותם במקלות ויידו לעברם אבנים, תוך כדי קללות חריפות, איחולי גיהינום וצעקות שבגללם אין גשם.
כשהגיעו לכנסייה, עמד הכומר בכניסה וצעק על ההמון להפסיק להכות את הזוג: "השתגעתם, אתם עלולים להרוג אותם'".
בתגובה, ההמון צעק: "לא אכפת לנו, שימותו מצידנו, וכמה שיותר מהר, בגללם לא יורד גשם".
הכומר התרגז וצעק בחזרה על ההמון הזועם, בקול שהרעיד את כולם, ואפילו את קירות הכנסייה: "עיצרו מייד, חבורת אידיוטים, השתגעתם? השנה אמנם אין לנו גשם, אבל בשנה הבאה אולי יהיו כאן שיטפונות אדירים ורק שני אלה יוכלו לעצור אותם ולהציל אותנו מכיליון בטוח".
ירדו עליהם
השבוע פורסם סקר שלפיו שליש מהישראלים שוקלים לרדת מהארץ. על אף אמינות הסקר, חסר לי הפרסום על מי מפריע להם לעשות את זה.
פיתה בפסח עם הכשר
השנה אין אצלי ניקיונות לפסח. השנה גם מותר לי לאכול פיתה בפסח, ואם יתחשק, יהיה לי מותר לשים בפנים גם חתיכה של סטייק מבשר לבן, ואולי גם קצת שרימפס, ולשתות עם זה בירה (חמץ לגמרי). כל זה בזכות הרב יגאל לוינשטיין. כן, אותו אחד. הכל בזכותו.
והנה ההסבר: לפי הרב יגאל לוינשטיין, אני כלל לא יהודי. הסיבה: אמא שלי שירתה בצה״ל. היא היתה מאותן חיילות דתיות, שלפי הרב לוינשטיין, בסוף השירות הצבאי הן אינן יהודיות.
כיוון שאמא שלי לא היתה יהודייה - גם אני לא יהודי. וכיוון שאני לא יהודי, מותר לי לא רק לאכול בפסח פיתה עם חזיר וגבינה, אלא שמותר לי גם לעשות את זה ביום כיפור, תוך כדי נהיגה במכונית עם מוסיקה בפול־ווליום - עוד לא בחרתי את הפלייליסט. ולכל זה, כאמור, יש לי תעודת הכשר שעליה חתום הרב לוינשטיין. יותר טוב מזה?
כל זה מוביל אותנו לסיפור המובא בספר רב הערך ״מעשים שהיו בעירנו״: מעשה ביהודי שנמאסו עליו המטלות הלעיתים-קשות הכרוכות בחיים היהודיים. יום אחר יום נכנסו הלקוחות הגויים אל חנותו של החייט מוישה־חיים, ותוך כדי השיחות איתם, הוא החל לקנא בהם: אין להם צומות, אין להם ניקיונות של פסח, הם לא צריכים להפריד ולחכות בין בשר לחלב, מותר להם לאכול כל בשר שהם רוצים ועוד. בא החייט מוישה־חיים אל הכומר הפרבוסלבי ואמר לו: "רצוני שתמיר את דתי לדתכם".
אמר לו הכומר: "מדוע אתה רוצה להתנצר, האם הגעת להכרה כי ישו הוא בנו של האל?"
ענה מוישה־חיים: "אני לא בטוח בעניין הזה, אבל בכל זאת, ישו היה יהודי כמוני, אחד משלנו, ויש לי חיבה טבעית אליו".
אמר הכומר: "הוא היה משלכם? נו, אולי, אבל רק מצד האמא".
אמר מוישה־חיים: "אני חייב להודות על האמת. האמת היא שאני רואה את השכנים הנוצרים שלי, והחיים שלהם יותר טובים ויותר קלים מהחיים של היהודים. גם אני רוצה את החיים הטובים של הנוצרים".
אמר הכומר: "הסברת לי מה אתה תרוויח מהמעבר שלך לנצרות, אבל אמור לי, מה הכנסייה תרוויח מזה?"
אמר מוישה־חיים: "ודאי שתרוויח. עד עכשיו שום יהודי לא הצטרף לכנסייה שלכם. מעכשיו יהיה לכם גם יהודי".
אמר הכומר: "אין לנו יהודי? ודאי שיש לנו".
הכומר הסתובב לכיוון הקיר הקדמי של הכנסייה, שם עמד צלב גדול ועליו פסלו של ישו הצלוב. הוא הצביע לכיוון הפסל ואמר: "הנה, יש לי כאן כבר יהודי אחד, ותאמין לי, גם היהודי האחד הזה - הוא יותר מדי״.
געגועים לבידוד
לאחרונה פורסם כי במסגרת גל ההופעות מחו״ל שיציף אותנו הקיץ, יגיעו גם הזמרים המצליחים בריטני ספירס וג׳סטין ביבר. תגידו לי, לאן נעלמו רוג׳ר ווטרס ושאר פעילי החרם על ישראל דווקא כשצריך אותם באופן בהול ביותר?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו