בשנות ה־70 של המאה הקודמת פעל בז'נבה ארגון צדקה "תמים", שפעיליו חבשו לראשיהם כובעי רועים צבעוניים, האזינו לשירי יודל וסעדו במסעדות פוֹנדוּ יוקרתיות. כשנחשפו לעיני כל כתומכי אש"ף, היתממו השוויצרים: "מה אתם רוצים? זהו בסך הכל ארגון לשיתוף פעולה", הסבירו. "צודקים", אישרו אז במערכת הביטחון, "זהו שיתוף פעולה בין פת"ח לחזית העממית והדמוקרטית".
בזמנו הצליח אש"ף להפוך את גיוס התרומות לטרור לאמנות של ממש, אך מאז התמסדות הארגון ומאז הקמת הרש"פ, תפס חמאס את מקומו כגוף הפלשתיני הדומיננטי המגייס משאבים לטובת הטרור. רשת הגיוס העולמית, שבראשה עומד השייח' יוסף אל־קרדאווי מכוויית, פועלת בעשרות מדינות בשלוש רמות שונות: חלקן, כמו איראן וסוריה, מעבירות לרצועה כספים כמדינות טרור לכל דבר, בחשאי ובהסתר מלא. חלקן, כמו מדינות אירופה, מסוות את הגיוס ואת ההעברה באמצעות ארגונים "תמימים", וחלקן, כמו טורקיה, למשל, מעבירות ומממנות בגלוי ולאור היום בטענה שמדובר בסעד, בבריאות וברווחה גרידא.
מעצרו של מוחמד פארוק שעבאן מורתג'א, מהנדס בניין עזתי שהושתל בתוך הסוכנות הממשלתית הטורקית TIKA כדי לתמוך בחמאס עזה, עלול להביך את ממשלת טורקיה. מורתג'א, איש גדודי עז א־דין, הזרוע הצבאית של הארגון, זכה למינוי החשוב בזכות התפקיד שנטלה על עצמה טורקיה מאז עליית ארדואן, קרי לסייע לפלשתינים "הנצורים" ברצועה. לאחרונה, מורתג'א התבקש על ידי הממשל בטורקיה להעביר כ־25 מיליון דולר לשיקום הרצועה. אלא שסכום זה, שהיה חייב להגיע אל אגודות הצדקה בעזה שנטלו על עצמן לשקם את בתיה ההרוסים של הרצועה, לשקם מוסדות לימוד ותרבות ולהעמיד את המשפחות העזתיות שנפגעו על רגליהן, "נשדד" על ידי הנהגת חמאס. 13 מיליון נמסרו אמנם למשפחות נזקקות, 4 מיליון הוקצו לחתונה המונית של צעירים, 3 מיליון ניתנו כסיוע למשפחות ברצועה, 3 מיליון נוספים הוענקו כמלגות לסטודנטים והשאר אכן הוקצו לרכישת חבילות מזון, אך הכספים לא יועדו לכלל תושבי הרצועה, אלא אך ורק ל"משפחות פעילי ותומכי חמאס".
לאילו השלכות אפשר לצפות בעקבות המקרה? ראשית, כאמור - מבוכה לטורקים. מישהו בממשל ארדואן כבר "יחטוף" על התקרית שבאה בעיתוי הכי פחות נוח לממשלת טורקיה. חימום היחסים עם ישראל, אחרי תקופת צינה פוליטית ארוכה שבה קיבלו הטורקים כמעט את כל דרישותיהם, וניסיונותיהם לשוב ולקבל מישראל סיוע ביטחוני, יחייבו אותם לפחות במתן הסברים. ארדואן ואנשיו יתרצו את האירוע כפשוטו, שהרי Tika עוסק, כמה מפתיע, ב"תיאום ושיתוף פעולה". ישראל תבליג כנראה ותעבור לסדר היום.
שנית - הפיקוח על כספי טרור. ישראל בוודאי תמנף את האירוע דווקא מול ממשל טראמפ הידוע בלהיטותו להילחם בכספי הטרור. השימוש שעושים ארגוני טרור במוסדות חזית, כאלה הנחשבים לכאורה לגיטימיים, כדי לגייס כספים למטרותיהם, איננו חדש. טראמפ יופתע אולי לדעת שחמאס בראשות מוסא אבו מרזוק גייס בשנות ה־80 בארה"ב כספים לשם חטיפתם ורציחתם של החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון ז"ל באצטלה של "ארגון רווחה וסיוע סוציאלי", שכלפי חוץ שידר ערכים של "שיקום", "רווחה" ו"העצמה" ובפועל שילם כספים לרוצחים ולמשפחותיהם.
האם גילוי הפרשה יתקע טריז בין ראשי חמאס ומפקדיו הנהנתנים לבין כלל התושבים? אין כל סיכוי לכך. סביר שהאוכלוסייה האומללה תספוג שוב את ההשפלה ותמשיך הלאה. כשמימון טרור הוא תוצאת שילוב של אידיאולוגיה איסלאמית קיצונית, כלכלה שחורה המתחזקת את הטרור האיסלאמי (כולל התנועה האיסלאמית אצלנו) וכמובן, שנאה יוקדת לישראל, אל נצפה דווקא שם לעמידותן של נורמות אוניברסליות. גם אם מדובר "בסיוע הומניטרי".
הכותב הוא מרצה באקדמית גליל מערבי ובעבר שימש בתפקידים בכירים בשטחיםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו