אמירותיו האחרונות של הרב יגאל לוינשטיין על שירות נשים ביחידות מעורבות בצה"ל עוררו פולמוס נוקב, ורבים התדיינו, ומתדיינים, בעקבותיהן. אך מעבר לדיון הסוער בציבור הכללי, הציונות הדתית היתה כמרקחה כמו סביב פרשות רבות אחרות, בין שמדובר באמירות הרב לוינשטיין על שירות נשים בצה"ל ולהט"בים, התייחסות ח"כ בצלאל סמוטריץ' ליולדות ערביות ומצעד הבהמות, תשובות הרב קרים בנוגע לאונס בעת מלחמה, או אמירותיי שלי בגנות הרפורמים.
אמירות אלו הן סימפטום של דיון פנימי נוקב בשל הדעות השונות בציונות הדתית, דעות שאמצעי התקשורת הכללית שופטים לפי סולם ערכים השונה מסולם ערכי הציונות הדתית. פעמים רבות מנהיגי הציונות הדתית מגנים אמירות מסוג זה כדי למצוא חן בעיני התקשורת, אך גינויים אלו לא מצליחים להסתיר את משבר הזהות הפוקד את הציונות הדתית בימים אלה. הציונות הדתית, שקידשה לעצמה ונשאה את דגל השילוב בין תורה לעבודה, בין דת למדינה ובין בית המדרש למסדרונות השלטון, מתלבטת ומתחבטת מהי זהותה העכשווית.
בעת קום המדינה, בהיותה של הציונות הדתית קטנה וחסרת השפעה שלטונית, היא דאגה לרבנות הצבאית, לכשרות המטבחים, לשבת הכללית ולמשרד הדתות. אך עם השנים התפתחה, ביססה עצמה והחלה להכתיב סדר יום: ארץ ישראל השלמה, ההתיישבות, לאומיות דתית, אידיאליזם, ואולי גולת הכותרת - הבאת ערכים יהודיים דתיים לצבא.
יש בלבול רב השורר בקרב מחננו. מחד גיסא, הוא מסור למדינה ומתוך כך רוצה להשפיע על סדר יומה, ומאידך גיסא, גם לנו לא ברורה דרכנו. האם אנחנו שם בעולם החילוני או כאן בעולם הדתי? במילים אחרות, האם ראשנו בעמקי תורתה או שידנו ברגבי אדמתה? פעם כשהיינו קטנים ולא רלוונטיים היה אפשר לחלום על שילוב ביניהם. היום, כשאנחנו גדולים, משפיעים ומשולבים בכל הצמתים האסטרטגיים של מדינתנו, לנו צריכה להיות ברורה הדרך, ולצערי היא לא.
הציונות הדתית נמצאת בוויכוח פנימי בתוכה ולא קבעה את זהותה בעת הזאת. ומי שחושב שרבים הגוונים וחוסר הזהות מובנה במציאות של היום, ימצא עצמו בעוד כמה שנים מאבד את הזהות והמאפיין הייחודי בדרכו של המחנה הדתי־לאומי ומאבד את האנשים שרוצים להשתייך לאותו מחנה. חוסר הזהות יגרום לאיבוד האידיאל, לפרימת השותפות הערכית ולבריחת רבים וטובים מהמחנה הדתי־לאומי למקומות אחרים. התופעה שחלק גדול מן הציבור הדתי־לאומי מוצא את עצמו ביום הבחירות מזדהה עם מפלגות אחרות היא הסממן הראשון לחוסר ההזדהות או לכיבוי מדורת השבט. הפסיביות בהובלת דיון פנימי נוקב בקשר לזהותנו תהיה בעוכרינו בעת שרבים וטובים ממחנה הציונות הדתית ירעו בשדות זרים.
הכותב הוא המשנה לראש העיר ירושליםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו