ארגון האומות המאוחדות, על שלל הוועדות והסוכנויות שלו, משול לתמנון ענק. שלל אינטרסים שונים, ולעיתים מנוגדים, מתנגשים בו, ולכן בהרבה מקרים הזרועות המרובות אינן מתואמות. כל זרוע זזה באימפולסיביות אנה ואנה, מרעידה את המים סביבה, אך הגוף עצמו לא נע לשום מקום. ובאמת, למה לו לנוע? הרי מיום שפרנסי האו"ם דאגו לו למשכן נאה במרכז מנהטן, אלפי ביורוקרטים מכל מדינות העולם השלישי חולמים לשרת שם קדנציה או שתיים.
התוצרים ש"התמנון" מנפיק - החלטות, הצהרות, ניירות עמדה ודו"חות באינספור תחומים - בדרך כלל לא מעניינים איש. הרוב האוטומטי שקיים בארגון למדינות רחוקות מערכי הדמוקרטיה, בתוספת הסתאבותו והפיכתו למנגנון שמייצר עוד ועוד משרות, מזמן הפכו אותו לגוף המיותר בתבל.
התחום היחיד שבו מצטיין האו"ם הוא התקפות על ישראל. קשה לאמוד את כל המרץ והמשאבים אשר נדרשו במהלך השנים לצורך אלפי החלטות וכינוסים, שמטרתם היחידה היתה לגנות, לבזות ולהשפיל את המדינה היהודית. אם היו משקיעים אותם בכל אפיק ראוי (מאבק בבצורת באפריקה, הגנה על נשים בארצות האיסלאם או מניעת כריתת יערות באמזונס), חיי מיליונים רבים היו משתפרים. אלא ששיפור מצב האנושות מעסיק את החוסים תחת כותרת "האומות המאוחדות" הרבה פחות מן האפשרות לפגוע בישראל.
אך ייתכן שרוחות השינוי מבחוץ ירעננו את האנטישמיות הכבדה שהשתלטה על האו"ם. כמה גורמים שחברו יחדיו לא מאפשרים להמשיך בהטיה האנטי־ישראלית המטורפת. פעולה ישראלית מאומצת לחשיפת האפליה, חילופי גברי בראשות הארגון ומעל לכל עליית טראמפ - כל אלה פותחים פתח לתיקון כמה מן העיוותים שאליהם נאלצנו כבר להתרגל. לאחרונה המזכ"ל החדש אנטוניו גוטרש אף עשה צעד ראשון להפסקת האפליה הקשה נגד ישראל, כשהתנער בפומבי ממה שכונה "דו"ח האפרטהייד של ישראל".
אותו דו"ח, שהיה כל כולו פרסום תעמולה אנטישמי מן הגרועים שנראו בעולם אחרי השואה, חובר ב"ועדה הכלכלית־חברתית של האו"ם למערב אסיה", שם מכובס לקבוצת מדינות ערב. לא שהדו"חות האחרים של הגוף הזה היו אובייקטיביים. שום גינוי לשום רודן ערבי לא תמצאו בהם, וגם לא דאגה למי שמכונים על ידי אנשי הוועדה "פליטים פלשתינים" בעזה, בלבנון, בירדן ובסוריה. גם חשיפות חדשותיות שקשורות לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים (אונר"א), החל מפרשות שחיתות וכלה בהסתה לטרור ג'יהאדיסטי ואנטישמיות, נעלמות דרך קבע מעיני הוועדה.
אך הפעם הצביעות והשקרים של שונאי ישראל הגדישו את הסאה גם בארגון שרגיל לספוג אותם בכמויות מרובות. מסמך שהאשים את ישראל באפרטהייד הוצג בערמומיות כעמדה רשמית של האו"ם, בלי שאושר בצינורות מקובלים. בשפת העם, זה זיוף. המזכ"ל גוטרש דרש מן הוועדה לגנוז את החיבור ההזוי, וראשת הוועדה רימא חלף נאלצה להתפטר.
זה לא סוף הסיפור. הרי יש בעולמנו מי שידאג לכל אנטישמי, ויושיט יד לכל מי שלוחם במדינה הציונית. מדובר, אם תהיתם, באבו מאזן, שלא ביזבז דקה, התקשר לאנטישמית המודחת חלף, הביע בפניה את הערכתו העמוקה ובישר כי הרש"פ תזכה אותה בעיטור הגבוה ביותר. הלך הזרזיר אצל העורב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו