תורת ההתכחשות | ישראל היום

תורת ההתכחשות

מי בטוח שהוא יכול להחליף את ביבי? • מה היה קורה לו ליברמן היה שר הביטחון? • מתי "ידיעות אחרונות" יבקשו סליחה מטראמפ? • ומה הקשר בין לנין למניין?

אחרי שכל המדינה שמעה את ההקלטות וראתה את ההסכם החתום, איתן כבל ושלי יחימוביץ' עדיין מכחישים את קיומו של הדיל, וח"כ כבל אומר שהוא יכול לנצח את נתניהו - "בגדול". מה שמעלה את השאלה - האם הוא מוכן לגלות איזה חומר הוא לוקח, כי גם אני רוצה קצת מהחומר הזה.

היכולת של איתן כבל להכחיש את מה שכולם רואים ושומעים, מזכירה מעשייה ידועה המופיעה בספר ההיסטוריה הרשמי של ממלכת טרנסילבניה, כיום רומניה, מתקופת מלכותו של הנאור בשליטים, ולאד ״המשפד״, המוכר בכינויו דרקולה: 

יום אחד הגיע הממונה על האורווה המלכותית, ג'ינו סרו, לארמונו של דרקולה, כשהוא מוביל סוס חדש. בדיוק אז יצא דרקולה לחצר הארמון וראה את ג'ינו והסוס. ג'ינו סיפר בגאווה לדרקולה: "קניתי את הסוס הזה מצועני עבור האורווה המלכותית, ושילמתי רק חצי ממחירו בשוק".

דרקולה, שידע כי בדרך כלל מי שחושב שהצליח לרמות צועני יגלה מהר מאוד שהצועני רימה אותו, בדק היטב את הסוס ואמר: "ג'ינו טיפש, הצועני רימה אותך, אחת הרגליים של הסוס פצועה. קנית מוגבל".

ענה ג'ינו: "אל תדאג, הוד מעלתך, בדקתי את הרגל הפצועה של הסוס. תקוע לו שם מסמר. אני אשלוף אותו ואחבוש את הרגל. הסוס יחלים מהר ויהיה במצב מצוין".

לקח דרקולה סוס אחר ויצא מהארמון לטייל. בדרך ראה את הצועני מוכר הסוסים, התחזה לאדם אחר ואמר לו: "צועני טיפש, כולם מדברים איך ג'ינו קנה ממך סוס בחצי מחיר, ועכשיו הוא מוציא לו את המסמר מהרגל ויהיה לו סוס מצוין".

ענה הצועני: "ג׳ינו הוא הטיפש, בכוונה תקעתי לסוס מסמר ברגל, כדי שג'ינו יראה את המסמר, יחשוב רק עליו ולא ישים לב שהסוס חולה. הסוס לא יחיה הרבה זמן".

חזר דרקולה אל הארמון וסיפר לג'ינו מה ששמע מהצועני: "חשבת שאתה חכם יותר מהצועני, אבל הוא זה שרימה אותך".

ענה ג'ינו: "מה איתך, דרקולה? נראה לך שאפשר לגנוב מרומני? מראש התכוננתי למצב הזה, ושילמתי על הסוס בכסף מזויף".

 

הגיע הזמן להחליף

שר הביטחון לעג למפוני עמונה השובתים רעב. אז אולי הגיע הזמן להחליף את בוגי יעלון. אם שר הביטחון היה‫,‬ למשל‫,‬ אביגדור ליברמן ‫-‬ זה לא היה קורה‫.‬

 

לאן נעלמה האנטישמיות?

יום אחרי יום האשימו את הנשיא דונלד טראמפ בעידוד תקריות אנטישמיות בארה"ב. בסוף השבוע הקודם הופיעה ב"ידיעות" כתבה על התקריות הללו, והצילום הכי גדול, על השער, היה של טראמפ. גם הכותרת דיברה על האנטישמיות ב"טראמפלנד", כדי שיהיה ברור מי אשם. ופתאום - שתיקה. ההאשמות נפסקו. מה קרה? נעצר חשוד בשם חואן תומפסון, והתברר שמדובר באחד שפוטר מעיתון שמאלני, שהוא תומך של הדמוקרטים, תחילה של ברני סנדרס ואחר כך של הילארי קלינטון.

מייד, כמובן, נמצאו הסברים שזה כלל לא קשור להשתייכות הפוליטית שלו. אבל איכשהו, עד לרגע כתיבת הדברים לא מצאתי אפילו בקשת סליחה אחת על ההאשמות הנמהרות בעניין אחריותו של טראמפ לגל האנטישמי, שהחשוד היחיד שנעצר בגינו היה דווקא תומך של הדמוקרטים. אפילו "סליחה, טעינו" אחד לא היה. אבל אולי עוד יהיה.

מה שמוביל אותנו לסיפור ישן על טיסה שהמריאה מלוס אנג׳לס לניו יורק. מייד לאחר ההמראה הזעיק אחד הנוסעים, מר סמית', את הדיילת.

"מה הבעיה, אדוני?" שאלה הדיילת.

הגבר הצביע על שכנו, יהודי חובש כיפה, ואמר בקול: "הושבתם אותי ליד יהודי! אני דורש שתמצאי לי מקום אחר!"

הדיילת ענתה: "הטיסה מלאה ואני לא יודעת אם נצליח למצוא לך מקום אחר".

אבל הנוסע התעקש: "אני לא מוכן לשבת ליד יהודי! אני דורש שתדברי עם הקברניט!"

הדיילת הלכה לקדמת המטוס, חזרה אחרי כמה דקות ואמרה: "מר סמית', הקברניט אמר שאתה צודק, אי אפשר לדרוש מנוסע לשבת ליד אדם לא נעים. יש לנו מושב אחד פנוי במחלקה הראשונה". 

מר סמית' חייך, והדיילת ואמרה: "מר גולדשטיין, אתה מוכן בבקשה להתלוות אלי ולעבור למחלקה הראשונה?"

הנוסע היהודי קם ממקומו, אבל גם מר סמית', שקרא לכיוון הדיילת: "גברתי, אני חושב שיש כאן טעות".

ענתה הדיילת: "אין שום טעות, אדוני, הקברניט כהן אף פעם לא טועה".

 

היהודים באים

ואם כבר מדברים על הנוכחות הבולטת של יהודים בממשל טראמפ, אי אפשר בלי הסיפור הישן הבא המובא בכרך השני של כתבי ר׳ אלתר דרויאנוב:

נתכנסו ראשי הבולשביקים לישיבה ב"סמולני" (הכינוי לבניין הממשל הבולשביקי שהיה בפטרבורג). כשקם טרוצקי להרצות, לחש לו קאמינייב: "לייבלה, אל תאריך בדרשתך. חייב יאהרצייט אני (כלומר באבל על פטירת הוריו), וחוששני שמא לא אמצא מניין של עשרה לומר קדיש".‬

לחש לו טרוצקי: "אל תמהר, אחרי שהגוי יסתלק (הכוונה ללנין) יהיה לנו מניין ונתפלל כאן"‫.‬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר