מנהיגות נשים: חלום או מציאות?

היום אנו מציינים את יום האישה הבינלאומי, והיעד המרכזי לדעתי הוא קידום מהותי של מנהיגות נשית בתפקידים בכירים, בדגש על חברות ציבוריות וממשלתיות, שהן נדבך חשוב בכלכלה הישראלית.

עשינו כברת דרך משמעותית בשנים האחרונות, וכיום אנו רואים בשוק העסקי מנכ"ליות של חברות מובילות ונשים בתפקידי מפתח העומדות בראש המערכת הפיננסית, כולל מנכ"ליות של בנקים, ובמגזר הציבורי - נגידת בנק ישראל, המפקחת על הביטוח, המפקחת על הבנקים ועד לאחרונה חשבת כללית - בהחלט הישגים מרשימים. גם בכנסת חלה התקדמות והיום יש יותר ח"כיות מבעבר. בכנסת ה־20 מכהנות 33 ח"כיות המהוות משקל בהתוויית מדיניות מחוללת שינוי ובהן השרות גילה גמליאל ואיילת שקד וחברות הכנסת עליזה לביא, איילת ורבין ותומא סולימן.

ב־2015 הקימה השרה גמליאל ועדת היגוי למעקב ובקרה אחר חובת הניתוח המגדרי של תקציב המדינה, שיש לי הכבוד להיות חלק ממנה. הדיווח המגדרי של משרדי הממשלה, שנאסף באופן חלקי, מלמד על פער בהשקעת התקציב לרעת הנשים ומחייב טיפול מאסיבי. עלינו לפעול לקידום הנושא באמצעות חקיקה והחלטות ממשלה, לשם הובלת שינוי והשגת שוויון מגדרי הלכה למעשה בכל המגזרים.

החלטת הממשלה לייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות הצליחה להביא לכך שכיום יש יותר הקפדה בנושא. אולם ההחלטה לא התייחסה לכהונת נשים בתפקידי יו"ר, ולכן אין מספיק נשים בתפקיד זה. זו אחת המשימות הדורשות שינוי. יש מספיק נשים מוכשרות, מקצועיות ובעלות ניסיון שיכולות לשאת על כתפיהן את כובד האחריות. אולי אז נתקן את המצב הקיים עדיין שגבר מרוויח 32 אחוזים יותר מאישה. 

מכלל החברות הנכללות במדד ת"א 100, נשים מהוות כ־20 אחוזים משכבת ההנהלה הבכירה ו־10 אחוזים מהמנכ"לים, שיעור הנשים בדירקטוריונים בישראל עומד על כ־20 אחוזים ושיעור הנשים המכהנות כיו"ר דירקטוריון מזערי ממש - כארבעה אחוזים בלבד. נשים עדיין רחוקות ממיצוב הולם במיקומן בעמדות מפתח של הובלת דירקטוריונים בחברות ממשלתיות ובחברות ציבוריות. כולנו ציפייה שהרשות המחוקקת תרחיב פעילותה ותקצה עוד משאבים עד להשגת שוויון מלא. כמו בקמפיין "רוצות, שוות, יכולות" - כך גם אנחנו רוצות, שוות ויכולות להיות חלק שווה בהנהגה על כל רבדיה.

בתפקידי כיו"ר מינהלת ליגת העל בכדורסל נשים אני מובילה עתירה תקדימית בבג"ץ להשגת שוויון תקציבי ושוויון זכויות בענף זה. נשים מודרות מתקציבי הספורט המקצועי, ולכן הסיכוי לפריצת דרך ולהישגים בתחום נפגע קשות. תקוותי היא שפסיקת בג"ץ תשים קץ לאפליה, המתמשכת זה עשרות שנים, ותתרחב מעולם הספורט לשאר התחומים. 

מצוינות נשים ידועה ומוכרת לנו, והיעדרן ממוקדי השפעה פוגע ביכולת הצמיחה של המדינה. תקוותי היא שעוד כמה שנים לא נזדקק לכלי חקיקה, פסיקה ושריון עבור נשים ושהשוויון יהיה טבוע בדנ"א של החברה הישראלית. אני מאחלת שנעשה עוד קפיצת מדרגה חשובה, ומנהיגות נשית תהפוך למציאות יומיומית ושגרתית.

הכותבת היא שותפה מנהלת בפירמת שטרק את שטרק רואי חשבוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו