שרת המשפטים איילת שקד לא התאפקה. מייד עם סיום ישיבת הוועדה למינוי שופטים שיתפה את העולם בתגובתה האופורית והכריזה על שינוי הכיוון של הגה הספינה המשפטית בישראל. היא לא ניסתה אפילו לצאת בהודעה נוסח "כל השופטים שנבחרו מעולים, ויעניקו תוספת חשובה לשמו הטוב של בית המשפט העליון שלנו".
ארבעה השופטים הם, אכן, שופטים מחוזיים, בעלי ניסיון וידע מקצועי, אבל לא כולם נמנים עם העשירייה הפותחת מתוך רשימת עשרות המועמדים לבית המשפט העליון. הבחירה בהם היא תוצאה של שלושה גורמים: שאיפת שרת המשפטים לבחור אנשים בעלי "ראש קטן" עם נטייה ימינה; "חוק סער" שקבע כי כל מועמד זקוק לתמיכת שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. התוצאה היא מתן וטו לכל שלושה חברים, והגעה למשאים ומתנים שלא היו בעבר, ואשר הובילו למכנה משותף שאינו גבוה מספיק; והעובדה שבניגוד למה שהיה מקובל עד עתה, שני נציגי הכנסת בוועדת הבחירה הם חברי הקואליציה הימנית, ולראשונה אין בוועדה נציג פרלמנטרי לאופוזיציה.
לכאורה, ניצחון למפלגת הבית היהודי ולשרה שקד, שניווטה את המהלך. בבית המשפט העליון יכהנו יותר מתנחלים, יותר דתיים, יותר מתנגדי עקרון הביקורת השיפוטית ויותר שופטים שמרנים. אבל מי שמכריז בראש חוצות על שינוי בניווט הספינה, כדאי שיידע כי יש לכך מחיר מדיני. זהו מחיר שהימין הקיצוני אולי מזלזל בו, אבל קשה להאמין שגם ראש הממשלה מתייחס אליו באותה דרך.
לבית המשפט העליון בישראל יש יוקרה בינלאומית נדירה. זהו נכס נדיר, שהושג בזכות עשרות שנים של שיפוט מקצועי ברמה גבוהה במיוחד, של "זכות עמידה" רחבה, של נכונות לעמוד מול גורמי הממשל בישראל ללא מורא, ושל פסיקה המייצרת נורמות חיוניות (במצב שבו אנחנו אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם שאין להן חוקה). גם אם לא כל החלטותיו זוכות להסכמה בעולם, ברור שמביאים אותן בחשבון. בית המשפט הגבוה לצדק הוא - מצד אחד - כתובת לכל מיעוט (וכל אחד מאיתנו משתייך למיעוט כזה או אחר), מצד שני - סוג של תירוץ, המאפשר לממשלה לקבל החלטות פופוליסטיות, מתוך ידיעה שהוא יפסול אותן (כמו ההחלטה לתמוך בחוק ההסדרה המאפשר חקיקה של הכנסת גם בשטחים המוחזקים), ומצד שלישי – מגן על ישראל מפני ביקורת בינלאומית קשה או מפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, כאשר הוא מחליט שלא לפסול חוקים מסוימים או החלטות מסוימות של הרשות המבצעת.
"ניצחונה" של שקד הוא מכה קשה לכל אלה. אם בשנים הקרובות נראה חזרה על המופע הזה, ואם בית המשפט העליון יאויש על פי גישת המבקשים להעלות עליו D-9, נשלם כולנו מחיר כבד מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו