הטיפול בזקנים הוא זכות - לא עול

בסוף השבוע האחרון נחשפה בחיפה מסכת קורעת לב של התעללות בזקנים חסרי ישע, סיעודיים וסובלים מאלצהיימר מתקדם, שספגו חבטות, מכות והשפלות מצד כמה מטפלים בבית האבות הסיעודי "נאות כיפת הזהב" בשכונת קריית אליעזר בחיפה. כשהם בערוב ימיהם, שבריריים במיוחד, רחוק מביתם, נחשפו הזקנים להתעללות באופן קבוע דווקא מצד אלה שאמורים להעניק להם טיפול ראוי ויחס מכבד. אירועים אלה מדירים שינה מעיניי, ואמורים להדיר שינה מכל בר דעת חפץ חיים במדינה הזאת. פני הדור כפני היחס לזקניו. 

הטיפול בזקנים, אף שהוא נתפס בישראל כעול, הן כלכלי והן מהותי, הרובץ על כתפי המדינה והמשפחות, הוא זכות. זו הזדמנות וזכות להחזיר מעט למי שנשאו על כתפיהם שנים רבות בעול המסים, השירות בצבא או המחתרות, גידלו משפחות ותרמו כפי יכולתם ליצירת חברה ישראלית איתנה, ואשר ודאי לא ביקשו ליפול כך לנטל על כתפי יקיריהם. הדאגה האמיתית שלנו להם כחברה, בזקנתם, היא זכותם. 

העולם מזדקן לנגד עינינו. אם בתחילת שנות ה־70 גבר ישראלי ממוצע חי עד גיל 70 וקצת, כיום נתוני משרד הבריאות שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך שבתוך 25 שנים תוכפל אוכלוסיית בני ה־75 ומעלה בישראל - מ־410 אלף בשנת 2015 ל־811 אלף בשנת 2039. הזקנים מזדקנים. מספרם של הזקנים בני 75 ומעלה צפוי לגדול, ועם ההתארכות של תוחלת החיים מתרחבים האתגרים שמביאה עימה הזיקנה המופלגת. הייתכן שיותר מ־40 שנה חלפו משנות ה־70, ומדינת ישראל טרם השכילה להכין לאזרחיה, זקנים ובני משפחותיהם, מסלול ראוי להזדקנות בכבוד? 

לפחות שלושה משרדי ממשלה שונים נוגעים כיום לטיפול בזקן. משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד התמ"ת - כל אחד מהם אמון על פלח ספציפי של זקנים או של שירות לזקנים. הפער המשולש שנפער בין שלושת המשרדים הוא בולען ביורוקרטי מתיש ומרפה כוחות, השואב לתוכו את הזקנים ובני משפחותיהם, חברות עסקיות תאבות ממון ובצע וכל מי שיש לו נגיעה להזדקנות בישראל. גם מסים ששולמו במשך עשרות רבות של שנים, לא קונים לבסוף הזדקנות בכבוד או מקום במסגרת מוסדית. 

מצד אחר, מתבססת ההבנה כי המקום הטוב ביותר לאדם, כל עוד הוא בוחר בכך, הוא הבית, השכונה והקהילה המוכרת. כבר היום מוצע רצף טיפולי בבית ובקהילה, הנמתח מתחילת ההזדקנות הפעילה והבריאה ועד לירידה תפקודית חלקית או מלאה, כולל כאשר הזקן מרותק לביתו. חלק ניכר מרצף שירותי הקהילה מספקות עמותות מקומיות למען הזקן, הרואות בעבודתן קודש. 

תוכנית לאומית לזיקנה נדרשת בדחיפות כבר עכשיו. התוכנית חייבת לכלול ריכוז משאבים ארצי בין כלל ספקי השירותים לזקנים ולבני המשפחות, שיאפשר לכל אדם לתכנן כראוי, ובעיקר לבחור את המסלול שבו יזדקן - בבית ובקהילה או בפתרון מוסדי, לצד פיקוח וניטור הכרחיים של כל הנוגעים לטיפול בזקנים, שהם חלק בלתי נפרד מההון האנושי של מדינת ישראל. 

הכותבת היא מנכ"לית עמותת שילה, עמותה לפיתוח שירותים לאזרח הוותיק בחיפהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו