קמתי לבוקר שמח לאחר שבית המשפט החליט אתמול להוציא צו לריקון מכל האמוניה בחיפה.
שנים שהארגון בו אני פעיל "מגמה ירוקה", יחד עם שורה ארוכה של ארגוני סביבה ובעיקר תושבים שחוששים לבריאותם נלחמו עבור הרגע הזה, הרגע החשוב הזה שמי שלקח עליו אחריות לא הייתה ממשלת ישראל אלא מערכת המשפט והאזרחים.
אני עדיין ממשיך לחשוש גם מהרגע שאחרי, גם אם המיכל ירוקן או יפונה, עדיין תוכניות להרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה בדמות בז"ן עדיין מאיימות לכלות קרוב למליון תושבי מטרופולין חיפה.
רק לפני שבועיים ציינו ברחבי העולם את יום הסרטן הבינלאומי. רבות דברו על המחלה בכלי התקשורת אך אפילו לא אמצעי תקשורת אחד דיבר על גורמי המחלה וכיצד אנחנו יכולים למנוע אותה.
אחד הגורמים המרכזיים ביותר, הוא זיהום אוויר שבנוסף להיותו גורם משפיע מרכזי בתחלואה בסרטן, גובה את חייהם של כ-1,600 אנשים ממחלות הקשורות בזיהום אוויר.
שנים שתושבי חיפה חיים באזור המזוהם ביותר בארץ, עם ממוצע התחלואה בסרטן הגבוה במדינה. במחקר שהתפרסם באחרונה בירחון המדעי היוקרתי Environmental Research, שמיפה "אזורים חמים" של תחלואה בנפת חיפה, ניתן לראות במפורט כיצד באזורי מגורים הפונים לאזורי התעשייה, לבתי הזיקוק, לתעשייה הפטרוכימית, לאזור הנמל שבו ניצבת תחנת הכוח של חברת החשמל ולמכלי הדלק הגדולים יש כמות גדולה יחסית של מקרי סרטן.
זאת בנוסף לעודף תחלואה מתמשך ומובהק באסטמה בילדים בחיפה ועודף תחלואה במחלות לב.
רבות אנחנו שומעים שהתוצרים של בתי הזיקוק חיוניים לתפקוד תקין של המשק. אך האם כך הדבר? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנו למדים שייצורם של תזקיקי הנפט בישראל נמצא במגמת עלייה והגיע לשיא כל הזמנים ב-2014 (השנה האחרונה בה קיימים נתונים).
אך יחד עם זאת, אספקת תזקיקי הנפט למשק הישראלי ירדו בין השנים 2001 ל-2014 בכ-30%. לאן כל הייצור הזה הולך אם לא למשק הישראלי? לייצוא.
ייצוא תזקיקי הנפט הגיע ב-2014 ל-46% - שיא כל הזמנים. כלומר, העלייה בזיהום שתושבי חיפה סובלים ממנו בכלל לא מגיעה מסיפוק צרכיו של המשק הישראלי, אך כן מגדילה את רווחיהם של משפחת עופר, בעליהם של קבוצת בז"ן.
לפני שנה וחצי, יצאנו עשרות אלפי אנשים לרחובות במחאה במאבק על הגז הטבעי, משאב טבע השייך לציבור, ועל הניהול שלו לטובת בעלי ההון. מחינו כי ראינו מקרוב כיצד שליטה של קומץ בעלי הון על משאבי ציבור מקנה להם אחיזת חנק בפוליטיקה ובמוקדי קבלת ההחלטות, והשפעה חסרת תקדים של האחיזה הזו על הבריאות, הרווחה, איכות החיים ועל החופש של כולנו בתור אזרחים במדינה דמוקרטית.
האם המקרה של חיפה הוא שונה? אולי מפני שאיננו גרים בחיפה איננו מרגישים השלכות הזיהום על בשרנו, אך המאבק נגד הרחבת התעשייה המזהמת הוא מאבק מול אותו ריקבון שאוחז במסדרונות השלטון, ובעל רבדים מוסריים עמוקים לנו כחברה – האם נקבל את ההנצחה כפילנטרופ של טייקון שעשה את הונו מנכסי ציבור והשחתה של הפוליטיקה הישראלית?
האם נסכים שיקראו על שמו מבני ציבור כגון אצטדיון ובאופן אירוני ומביך - מחלקה לטיפול בסרטן בבית חולים בישראל?
הכרזתו של יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה אביגדור יצחקי לפני כשבועיים כי בז"ן לא תרחיב את שטח בתי הזיקוק וכי לא יגדל כושר הייצור, היא תולדה של לחץ ציבורי חזק ומאסיבי של פעילי מגמה ירוקה יחד עם תושבי חיפה והקריות וארגוני סביבה נוספים.
אך אנו מוכרחים להתייחס בחשדנות לאמירות מסוג זה שכן הן עומדת בניגוד מוחלט לאינטרס העסקי של בז"ן. אל לנו לחשוב כי אחרי שנים של מאבק היא פשוט תיסוג ממנו.
אם היה אי פעם זמן לסולדריות ואחדות בעם, עכשיו הוא הזמן. הגיע הזמן לדרוש מהממשלה להקים תכנית חירום לאומית להבראת מפרץ חיפה, יחד עם איסור על ייצוא תזקיקים וצמצום דרמטי של התעשייה המזהמת.
ברור לכולנו שבאזור הכי מזוהם בישראל עם שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר בארץ, אסור לאפשר הרחבה של מפעלים פטרוכימיים מזהמים וחייבים לעצור את כל התוכניות שתומכות בהרחבת התעשיה המזהמת במפרץ חיפה.
זו קריאה לנו כחברה אזרחית: להתארגן, לפעול, להשבית מקומות עבודה ובתי ספר – לעשות כל דבר שניתן בצומת הדרכים הזו. זה הזמן להגיד באופן חד וברור שבדיוק כפי שאיננו מקבלים פגיעה בבני אדם מטעמי קיצונות דתית או פוליטית, כך איננו מקבלים פגיעה בבריאותם וחייהם של 800,000 תושבים בשביל רווחים והון.
כפי שאנו מחבקים את תושבי ישובי עוטף עזה בעת מלחמה, עלינו להיאבק לצד אחינו בצפון אל מול האתגר בו הם נאבקים כבר שנים רבות, הפוגע בבריאותם וגובה את חייהם. במקום לדבר על "מלחמה בסרטן", צריך להילחם במסרטנים.
הכותב הינו פעיל בארגון "מגמה ירוקה", ממובילי המאבק נגד מתווה הגז
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
