במארס 2016 הופיע דונלד טראמפ בוועידת איפא"ק בוושינגטון. במוקד דבריו הציג ארבעה היבטים חמורים, לתפיסתו, בנוגע לאיום האיראני: איראן תוכל להגיע לנשק גרעיני משום שהסכם הגרעין הוא אסון ולא ימנע ממנה תוכנית גרעין צבאית בעוד כמה שנים; איראן ממשיכה לפתח טילים בליסטיים, בניגוד להחלטת מועצת הביטחון; איראן מערערת את היציבות במזרח התיכון, מרחיבה את מעורבותה במדינות האזור ומגדילה את הסיכונים לישראל; והיא מקיימת רשת טרור ברחבי העולם.
אלא שלמרות חומרת ההסכם, יקשה על טראמפ לבטל את ההסכם בטרם איראן תפר אותו. ראשית - השותפות האחרות מתנגדות לביטולו; שנית - בשלב זה היתרונות שבהסכם עולים על חסרונותיו; ולבסוף - ביטולו יניע את איראן להאיץ את תוכנית הגרעין, ללא ההגבלות עליה. איראן גם תסרב לכל מו"מ מחודש עליו, או שתסכים למו"מ בתנאי מוקדם ששאר הסנקציות המוטלות עליה יוסרו.
גם ניסיון לצמצם את השפעתה הגוברת של איראן באזור ייתקל בקשיים. יש בידיה קלפים טובים: מיליציות שיעיות המסייעות לה במדינות שונות, ובראשן חיזבאללה; שיתוף הפעולה האזורי בינה לבין רוסיה; כוחות שבנתה לצורכי התערבות, דוגמת "כוח אל־קודס"; מערך הטילים הגדול והאיכותי במרחב; הזדקקותם של גורמים שונים באזור לעזרתה, דוגמת אסד והמורדים החות'ים בתימן; הכרה בינלאומית בחשיבותה להשגת הסדר בסוריה ולמאבק בדאעש; שליטתה בחוף המזרחי של המפרץ הפרסי ויכולתה להשפיע על השיט בו; והצלחתה לבנות כושר הרתעה.
לאלה נוספות חולשות יריביה: ממשל אובאמה נתפס כמפגין חולשה; עיראק איבדה את כוחה הצבאי, ואינה מסוגלת לבלום את איראן כבעבר; והעולם הערבי שקוע בחולשה חסרת תקדים. לארה"ב אין גם דרך בדוקה להתמודד עם מערך הטילים של איראן ועם מעורבותה בטרור. איראן לא תעצור את מאמציה לשפר את איכות הטילים ותוותר על מעורבותה בטרור. בעיניה, אלו מרכיבים מרכזיים ביצירת הרתעה יעילה.
אלא שגם לאיראן יש חולשות. אין לה בעלות ברית של ממש מלבד סוריה, הנתונה במשבר עמוק, והמהווה עבורה נטל ולא נכס. לאיראן ולרוסיה יש אינטרסים משותפים ועניין בשיתוף פעולה, אך שוררת ביניהן חשדנות רבה ומטרותיהן שונות. לאיראן יש יריבים רבים, ובראשם ארה"ב, שעימות עימה עלול להיות הרסני עבורה. איראן מצויה במצוקה כלכלית, למרות עושר הנפט שלה ויכולות שעדיין מאפשרות לה לממן מדינות חסות; ויכולותיה הצבאיות מוגבלות, משום שרוב מערכות הנשק שלה מיושנות.
בידי טראמפ כלים חשובים שאפשר לנצלם נגד איראן. הממשל כבר החל לפעול באמצעות אזהרות ויצירת ספק לגבי כוונותיו. הוא מחדש את הטלת הסנקציות, הגם שאלה עדיין קלות, וכדי להכבידן יידרש שיתוף פעולה בינלאומי שיהיה קשה להשיגו. הממשל יוכל לנסות להדק את הפיקוח על אתרי הגרעין ולגלות קשיחות גם כלפי הפרות מוגבלות של ההסכם, הוא ינסה לתקוע טריז בין איראן לרוסיה, ועשוי לפעול לביטול עיסקת הנשק הגדולה ביניהן העומדת על הפרק. הממשל עשוי לחזק את תחושת הביטחון של יריבותיה של איראן, ובראשן סעודיה, שאיבדו את ביטחונן בממשל אובאמה. והוא עשוי להחמיר את תגובותיו לפעילות הצבאית האיראנית.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו