המפגשים בין מכבי ת"א להפועל ב"ש הפכו בשנתיים האחרונות למשחקי עונה. הפעם זה היה משחק עונה בעיקר עבור מכבי שהגיעה בפיגור של שמונה נקודות וידעו שרק ניצחון ישאיר להם סיכוי סביר לאליפות.מבט על ההרכבים לימד על המטרות ההפוכות של הקבוצות. מאמן ב"ש, ברק בכר, הציב את שלישיית האמצע החזקה שלו אוגו, הובאן וראדי, במטרה לייצר נוכחות ושליטה. לעומתו, קרויף פתח במערך התקפי יותר עם בניון כקשר שלישי מאחורי קיארטנסון ועם מיכה הנהדר בהרכב.
התיפקוד של בניון היה מכריע בניצחון של מכבי - מעבר לפעולות ההתקפיות הוא הציג משחק מלא הקרבה ורצון והשפיע על חבריו.
המשחק היה בשליטה של מכבי במחצית הראשונה. היא לחצה באגרסיביות ומנעה מב"ש להניע כדור כמו שהיא רגילה. אחד הבולטים היה טל בן חיים הבלם, שרק ביום חמישי עוד דובר על מעבר אפשרי שלו להפועל ת"א. אתמול הוא הוכיח שהלב שלו צהוב.
דסה בכושר נהדר. הוא התמודד טוב מאוד עם נוואקמה והיה לו חלק חשוב בדקות הטובות של מכבי.
מנגד, ב"ש הציגה יכולת ירודה. ראינו הרבה עצבים ובאמת שאני לא מבין על מה. ציפיתי לראות את ב"ש הרבה יותר רגועה, לאור השליטה שלה בליגה.
העצבני ביותר היה אוגו, שהיה מעורב בעימותים עם שחקני מכבי והיה חייב לראות את האדום אחרי הפגיעה המכוערת בבן חיים. קשה לזכור מתי ב"ש הייתה כל כך אנמית ולא מאיימת, עם כל כך מעט נוכחות בחלק המגרש של היריבה.
לב"ש יש מספיק אוויר בפיסגה בה היא נמצאת ובוודאי שיש לה איכויות שישמרו לה על המקום הראשון.
נראה שכרגע, מעבר לבעיותיה האישיות במועדון, לב"ש יש עוד בעיה אחת שלא תלויה בה – קוראים לה יורדי קרויף.
מנג'ר ומאמן מכבי מוכיח, מהרגע בו החליף את שוטה ארבלדזה, שבמועדון התחילה לנשוב רוח חדש.
שחקנים שחזרו לעניינים, כאלה שנחתכו כי לא היה להם מקום, מומנטום חיובי והדובדבן אתמול – ניצחון על מוליכת הטבלה – הם חתיכת דחיפה מורלית לקבוצה.
לדעתי, במצב העניינים הזה, הבעלים מיטש גולדהאר לא יאפשר למנהל המקצועי להחליף את המאמן ויש סיכוי לא רע בכלל שזו תהיה החלטת העונה של המערכת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
