נתיב דריסה אחד מקשר בין פיגועי הדריסה הרצחניים בארמון הנציב בירושלים בשבוע שעבר ובאום אל־חיראן אתמול לבין אירועים קודמים להם בארץ ובעולם. זהו נתיב המוות שמעצביו הם אנשי דת איסלאמים קיצוניים - "אנשי האיסלאם הפוליטי" - המסיתים באמצעות מנגנון "הדעווה" (תועמלנות דתית) את צאן מרעיתם לרצוח אזרחים ואנשי מדינה בשם אללה.
הן בישראל והן במערב מתקשים להבין את מניפולציות ה"דעווה", הקוראות בפירוש לרצח עם במסווה של הטפה, העשרה דתית והיסטורית ומורשת איסלאמית. מזעזע להפנים כי ממש בעיתוי שבו דרס "איש חינוך" מהתנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי) את השוטר רס"מ ארז לוי ז"ל, שהגיע לאום אל־חיראן בשליחות החוק, שוחרר המנטור שלו ראאד סלאח (מהפלג הצפוני), ממעצבי נתיב המוות האיסלאמי, מכלאו.
כזכור, ניהל סלאח טרם כליאתו הסתות אנטישמיות וקריאה ל"ג'יהאד" נגד ישראל בטענה ש"מסגד אל־אקצא בסכנה". השליח מוחמד אמר שטיפת דמו של מוסלמי יקרה מכל הכעבה, גם אם ייהרסו אבן אבן, אולם מבחינת מנהיג התנועה האיסלאמית שימותו כולם: יהודים ומוסלמים כאחד. תלמידו, הרוצח מאום אל־חיראן, קיים את משנתו בקפידה.
מסיתים מסוגו של סלאח עושים שימוש זדוני בזכויות האזרח וחופש הביטוי הנקוטים במערב, אך לא בארצות האיסלאם, כדי לפעול נגד החברות המערביות ה"כופרות", המארחות אותם (כפרזיטים) במטרה להשמידן ולהשליט עליהן את האיסלאם.
רוצחים מסוגו של הדורס מאום אל־חיראן ומדריכו הדתי מהתנועה האיסלאמית מאוגדים כיום בתנועות טרור שונות, הנגזרות מאותה דוקטרינה של "האחים המוסלמים". תנועות אלה עוסקות קבוע במעשי טבח ורצח עם ומפוצצות באכזריות בנייני מגורים על יושביהם, וכנסיות ומסגדים על מתפלליהם. דווקא במציאות זו "אל־אקצא" מוגן בידי משטרת ישראל והוא המסגד הבטוח ביותר במזרח התיכון. שלא כבמדינות האיסלאם, נהרסים בנייני אזרחים בישראל רק אם נבנו ללא רישיון.
בנתיב הדריסה האיסלאמי פועלים גם יסודות חתרניים אנרכיסטיים, כגון "הרשימה המשותפת", שכל מטרתם היא לפגוע במדינה ובמנגנוניה. ה"מחוקק" איימן עודה הגיע לאום אל־חיראן כדי להתעמת ולמנוע את ביצוע החוק. על כך נאמר: "הסית ונפגע".
צודקים פרנסי הערבים הטוענים כי משרד הפנים אינו מאשר ביעילות תוכניות מתאר ביישוביהם ואינו מסיים את סוגיית הבדואים ביישובים הבלתי מוכרים. אך בינתיים, בעוד הממסד באיוולתו נוהג ברשלנות וברפיון באכיפה ונלחם כדון קישוט על גבעה קירחת בעמונה, משתלטים הערבים על מיטב אדמות המדינה.
פרנסי הערבים טוענים שהאכיפה בסקטור הערבי נובעת רק מהצורך באיזון תקשורתי־פוליטי עם הרס הבתים בעמונה, ולא בגלל החוק. במקביל מאביסים שתדלני הערבים את פקידי משרד הפנים בפרדיגמה השקרית, שלפיה "ערבים אינם בונים לגובה וחייבים להתפשט לרוחב", שעה שכל המזרח התיכון מלא מגדלי מגורים.
אבוי, אך בשל שיקולים אלקטורליים מוסרים בכירים (ממפלגת "בוגרי הכלא") ליישובי הערבים, כאתנן פוליטי, את קרקעות הקיבוצים והמושבים (בית חנניה לג'סר א־זרקא ומשגב לסכנין, למשל), כדי ש"יתפשטו לרוחב". למזלנו, מישהו התעורר ובג"ץ הכריע שמרפסת ללא רישיון בתל אביב כדין בנייה בלתי חוקית בפריפריה, והמדינה פועלת להגנת החוק. זה מפריע לאויביה הדורסניים. טוב מאוחר מאשר לעולם לא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו