השכלה גבוהה הינה מנוע משמעותי לקידום החברה על קבוצותיה השונות כיוון שהיא מצמצמת את אי השוויון ותורמת להשתלבות בשוק העבודה. עם זאת, השכלה גבוהה מתאימה לרבים אך לא לכולם, וככזאת היא אינה מיועדת לקלוט את כל האוכלוסייה אלא רק את המתאימים לה מפני שהיא כוללת לא רק לימודים אקדמיים אלא גם לימודים מקצועיים-ייעודיים.
הנגישות להשכלה גבוהה מושפעת ממספר גורמים. ראשית, המשפחה והקהילה – ובמקרה דנן, האם החברה המשפחתית, החרדית, מעוניינת בהשכלה גבוהה? התשובה היא מורכבת. ברמת ההצהרה של החברה החרדית, הרי שאינה מעודדת רכישת השכלה גבוהה לגברים- ודאי, לגבי נשים - חלקית וברמה הקבוצתית התשובה היא לא. ברמה הפרטנית, ואם נתייחס לכוחות פנימיים שעולים בקבוצות רבות מתוך החברה החרדית, נראה כי עולה צורך לאנשי מקצוע, אנשי הכשרה, הכרוכים בהשכלה גבוהה. נראה היום כי יש אנשים מהמגזר החרדי בישראל שצריכים לפרנס לביתם. אחדים מהם מעוניינים לעשות זאת בשכר ובמשרה שתתאים לכישוריהם ויכולותיהם ומהם יש המכירים בחשיבות של השכלה גבוהה כשלב משמעותי לפרנסה איכותית.
שנית, גורמים הקשורים במוסדות להשכלה גבוהה ותנאי הקבלה שהם קובעים יוצרים מודלים שונים המותאמים לבעלי אנשים מרקעים שונים שלפעמים המכנה המשותף היחיד להם הוא ההגדרה הלא חרדית שלהם. ועל כך יעידו כל אותן התנגדויות למתווה החרדים שאומץ על ידי המל"ג להגדרת מי הוא חרדי.
ולבסוף, גורמים הקשורים באופני הפעולה – וכאן נתייחס למסגרות השונות העומדות בפני הצעיר החרדי והצעירה החרדית להשתלב בתכניות לתארים ראשונים ומקצועיים באקדמיה – כאן ישנם לא מעט מודלים החל מלימודים בקמפוסים נפרדים (מסגרות המח"ר) ותכניות כלליות הפתוחות בפני כל אחד. לימודי מכינה מואצים לצד לימודי עומק מחייבים. תכניות עיבוי והכשרות פרטניות כדי למנוע אחוזי נשירה גבוהים לפני ובמהלך הלימודים התובעניים ממילא.
נראה כי לצד כוחות טבע שעולים בתוך הקהילה החרדית לתת מענה לצרכים החברתיים, מדינת ישראל כמדינה של חברה רב תרבותית מגוונת ביותר השואפת לשוויון הזדמנויות, ובתוכה מערכת ההשכלה הגבוהה שמתאימה עצמה לקהלים מגוונים צריכה להיות רלוונטית מבחינה אקדמית ומקצועית וצריכה למצוא פתרונות לאפשר לקבוצות שונות להיכנס בה. לשם כך עליה ללמוד לרגע את הקבוצה, להבין את המציאות והדרכים הקיימות בה (הכשרות לסגל אקדמי ומינהלי ועוד), לעצור לרגע ולהבין האם ובמה זה יכול לשנות או עשוי לערער את זהותה ותפיסותיה.
על מנת ששילוב כזה באקדמיה יתנהל בצורה מיטבית מן הראוי שגם הלומדים הנכנסים בשעריה יהיו מוכנים לעבור לחשיבה מעט שונה ממה שהורגלו אליה עד כה וכן התנהלות שונה מזו שהיו מורגלים בה, ועם זאת כזו שלא חייבת לערער את זהותם ותפיסתם העצמית והחברתית. החרדים המגיעים אל שערי האקדמיה והאקדמיה הקולטת את האנשים החרדים צריכים לבוא, בנוסף לגישה של דע מול מי אתה עומד, בגישה של דע אל מול מה אתה עומד.
הכותבת הינה מנהלת חינוכית וסמנכ"לית ארגון גשר לקידום ההידברות בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו