במסכנות לא נתקן את הצפון

לפני שבועות אחדים התקשרו אלי מחדשות ערוץ 2. המפיקה ששוחחה איתי ביקשה שאמצא להם משפחה מהגולן, שתספר כמה קשה בפריפריה, כמה הפריפריה מקופחת ודפוקה, כמה אנחנו סובלים. "אנחנו בעדכם. אנחנו רוצים לעזור", ניסתה לשכנע אותי. היא אף ניסתה לדובב אותי בענייני תחבורה, חינוך, תעסוקה. בטרם הסתיימה השיחה, כשבת שיחי העלתה חרס בידה, שכחתי לומר לה שכדאי לה לשמור את מספר הטלפון שלי, למקרה שהם ירצו משפחות שיסבירו שהגולן הוא המקום הטוב ביותר לחיות בו.

האמת? בינינו, כשאף אחד לא שומע - כן, יש בעיות בפריפריה. אבל בדנ"א שלי טבועה הסתייגות יסודית מהתבכיינות. ומהשיחה הקצרה היטבתי להבין איך תיראה הסידרה.

לא צפיתי בכל פרקי הסידרה "מאבדים את הצפון", ששודרה בשבוע שעבר בחדשות ערוץ 2, אך מה שראיתי אושש את חששותיי. אמחיש זאת בדוגמה מן הפרק האחרון, שהוקדש לתרבות ולחינוך. ניצב מול המצלמות ראש המועצה האזורית מבואות החרמון בני בן־מובחר, הציג את אולם התרבות בן 90 המושבים, וסיפר שהמועצה שלו משתרעת מהכנרת עד מרגליות בגבול לבנון - ובכל השטח הזה אין שום אולם תרבות, מלבד האולם הזה.

אולם בשטח שבין הכנרת לגבול לבנון יש אולמות גדולים וטובים - בקריית שמונה, בחצור הגלילית, בקצרין, באיילת השחר, בברעם, שני אולמות בכפר בלום, אולם במכללה האקדמית תל־חי, ולבטח לא זכרתי את כולם. ואין כמעט מופע או הצגה שאינם מגיעים לכאן. ויש מקומות נפלאים כמו אמפי־גולן, שהוא מעין קיסריה של הצפון, ואמפי קצרין ואמפי צמח ועוד מקומות למופעים גדולים בחוץ. וקצת דרומה משם יש אולם מפואר בבית גבריאל, ואולמות בטבריה, באפיקים ועוד.

 מה יוצא לראש המועצה מכך שהוא מספר לעם ישראל את הסיפור הזה, שהוא מציג את מצג השווא הבכייני הזה? לא הכל ורוד בצפון. יש כאן בעיות, כמו בכל מקום. יש דברים שדרוש לתקן. וראוי לעמוד על כך, להציג את הפערים, לדרוש מענה. אבל הצגת השחור משחור הזה היא שקר. ומאבק צודק לא מנהלים בבכיינות ובמסכנות. הפתרון המרכזי, לא היחיד, לבעיות בצפון הוא משיכת אוכלוסייה איכותית לצפון, שתחזק את הגליל מן הבחינה הכלכלית, התעסוקתית, התרבותית. האם כך נמשוך לצפון אנשים? במסכנות הזאת?

אני עוסק בקליטה לקיבוצי, קיבוץ אורטל שבגולן. בארבע השנים האחרונות קלטנו 19 משפחות חדשות לקיבוץ, כלומר 38 אנשים מבוגרים. כולם, בלי יוצא מן הכלל, מצאו עבודה בתוך שבועות, לכל היותר. השנה נקלוט כחמש משפחות נוספות, ואין לי צל של ספק שזו תהיה התמונה גם השנה. כשאני נפגש עם המשפחות, איני מספר להן סיפורי מעשיות, אך אני מדגיש את החוזקות של הקיבוץ, של הגולן ושל הצפון. וזה עובד. עובדה. רק אנחנו, תושבי הצפון, יכולים לחולל שינוי. אך לא מתוך מסכנות, אלא מתוך גאווה והכרה בערך עצמנו ובערך המקום שבו אנו חיים. אני תושב גאה בצפון, אני בטוח שאני חי במקום הטוב ביותר בארץ, ולא אמיר אותו בשום מקום אחר, תמורת כל סכום שבעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו