מי ישפוט את השופטים?

אני יושב וצופה שוב ושוב באירועי המשחק בין נס ציונה למכבי ת"א ומסרב להאמין. אולי כולנו התבלבלנו? אולי ויקטור ראד לא באמת ביצע תרגיל מה-WWE על לי רוברטס? אולי הוא לא באמת נתלה על הסל, מה שחייב 2 נקודות אוטומטיות לזכות הכתומים?

אבל הפינאלה השערורייתי היה רק חלק קטן ממשחק שלם שתצוגת השיפוט בו מהווה את אחת מתעודות העניות הגדולות והקשות ביותר בתולדות איגוד השופטים. הנה גאודלוק הודף כדור החוצה אל מול עיניו של השופט, שפוסק כדור צהוב; הנה סילבן לנדסברג זורק את עצמו על היריב מעבר לקשת א-לה דרק שארפ וזוכה לשלוש זריקות במקום לעבירה טכנית; הנה גל מקל נועץ את מרפקו בגולן גוט באמצע חדירה לסל ומשרוקית השופטים דוממת; והנה השופטים שורקים 22 עבירות לנס ציונה לעומת 10 בלבד למכבי ת"א. כל אלו מותירים טעם רע במיוחד, שבמקרה הטוב ניתן לייחסו לטעויות שיפוט קשות ביותר, ובמקרה הרע – טוב, אני אפילו לא רוצה לחשוב על תסריט אחר.

שלישיית השופטים מאמש – פיני רימון, ארז גוריון וצחי הבדלי – הם דווקא מהשופטים הפחות מזיקים, פחות בולטים ופחות מעוררי מחלוקת. פיני רימון אף שמח להשתתף בדיוני חוקה שנערכים בעמוד "קהילת הכדורסל" בפייסבוק ובעמודים אחרים. מה הוביל לשורת הטעויות הקשה שלהם? לא בטוח שמישהו, כולל הם, באמת יודע.

אבל מה שקרה הוא רק הסימפטום למצב ההולך ומידרדר של השיפוט בכדורסל הישראלי. יותר מדי שופטים טועים לחשוב שהם האירוע המרכזי, ולא המשחק. יותר מדי שופטים נוטים ללקות במחלת הפנקסנות – השריקות שנשרקות רק בגלל שריקות מפוקפקות קודמות. תחשבו על זה: כמה פעמים יצא לכם לראות אי שריקה של עבירה ברורה, ובהתקפה הבאה השופטים ממציאים שריקה כדי לחפות על הטעות?

הרבה שופטים יכולים וצריכים לעשות חשבון נפש אישי ונוקב. עומר אסתרון, מהשופטים האהובים עלי, צריך להבין שהתיאטרליות שלו לעיתים משפיעה על השריקות; ספי שמש, בכיר השופטים בישראל, צריך לחדול מהרגלי הפנקסנות שציינו קודם לכן; דודי רומנו, לטעמי השופט הטוב בישראל, נוטה לעיתים להיגרר לשיפוט ביתי מדי; וכפיר מועלם, שופט צעיר ומבטיח, משדר לעיתים שפת גוף שעלולה לגרום לנו לטעות ולחשוב שהשריקות שלו אינן ענייניות. לצד אלו, אפשר לציין לטובה את השופטים גילי כהן, עמית בלק ודן ילון – שגם הם כמובן לא חפים מטעויות אבל מסיימים הרבה משחקים עם ההישג הכי גדול – אף אחד לא הרגיש בנוכחותם.

יש שופטים טובים בישראל. אבל כשפרשייה רודפת פרשייה, וכששערורייה רודפת שערורייה, כאן המקום של איגוד השופטים להתערב ולנהוג יד קשה. אסור שאירועי רבע גמר הגביע בנס ציונה יעברו בשקט. לא תקשורתי, ולא מקצועי. כולנו בני אדם, וכל אחד מאיתנו יכול לטעות, אבל על טעויות משלמים. מי ישפוט את השופטים?

 

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו