איראן ה"מתונה" מבצעת ניסויי טילים בניגוד להתחייבויות ושולחת חיילים לסוריה ולעיראק • מיליוני פליטים נעקרים ממקומם ומידפקים על שערי אירופה • והאו"ם - עסוק בעיקר בהתנחלויות • יורים וטועים
מייד לאחר מלחמת העולם השנייה ניסחו ארה"ב ובעלות הברית את אמנת ז'נבה הרביעית. דרך אמנה זו הן קיוו למנוע חזרה להתנהלות הנפשעת של מדינות הציר, אשר פינו אוכלוסיות שלמות מהאזורים שנכבשו והעבירו את אזרחיהם לאותם שטחים. האמנה נוסחה כך שהיא מתייחסת לנקודה ספציפית זו בסעיף 49. אך הקמת ההתנחלויות בישראל היא סיפור שונה לחלוטין, ושגרירי ישראל בעולם טוענים זאת במשך עשרות שנים.
ואכן, אחד השגרירים הגדולים של ישראל באו"ם, חיים הרצוג ז"ל, הבהיר זאת בצורה ברורה מאוד, בנאום בעצרת הכללית: "סעיף 49 חייב להיות מובן על רקע מלחמת העולם השנייה. זה היה מכוון בחלקו כנגד זוועות, כגון מחנות ההשמדה הברבריים, שהוקמו בשטחים שונים באירופה הכבושה, שטחים שאליהם יהודים ואחרים נלקחו על ידי הנאצים. בחלקו האחר, בכדי למנוע עקירה של האוכלוסייה המקומית, שבמקור נועדה לעזור לפולשים הגרמנים להמשיך במסלולם".
ההסתייגויות של הרצוג בדבר יישום אמנת ז'נבה הרביעית במקרה של ישראל גובתה לא פעם בידי דיפלומטים אמריקנים. בזמן ממשל בוש האב, השגריר האמריקני לאו"ם בז'נבה, מוריס אברם, הסביר בעבר שהוא נמנה עם הסגל האמריקני במשפטי נירנברג, ומכאן הוא מבין את המשמעות של "כוונת המחוקק", מאחורי אמנת ז'נבה הרביעית. ב־1 בפברואר 1990 אף ציין מפורשות כי הסעיף מתייחס להעברה כפויה שלא חלה לגבי ההתנחלויות.
בערך באותה תקופה, יוג'ין רוסטוב, ששימש דיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל ולשעבר תת־
מזכיר המדינה, כתב כי מקרה ההתנחלויות שונה לחלוטין מהאיסורים המצוינים באמנת ז'נבה הרביעית. לא זאת בלבד, הוא אף גרס בזמנו שההתנחלויות הישראליות הן חוקיות.
לכן אין זה מפתיע כי רוב הממשלים האמריקניים ראו ורואים בהתנחלויות כ"מכשול לשלום", אבל לא כמעשה בלתי חוקי. אמנם יועצים משפטיים במשרדי החוץ באירופה התייחסו להתנחלויות בצורה מפורשת כבלתי חוקיות, אבל בוושינגטון הנושא נתפס כאתגר דיפלומטי בעיקר, ולא עניין חוקי. אפילו ממשל אובאמה לא רצה לקבוע כי ההתנחלויות אינן חוקיות, והעדיף להגדירן "לא לגיטימית".
עיוורים לזוועות
עם זאת, יש מקום אחד שבו תרחיש של העברה כפויה של אוכלוסייה אכן קורה ממש עכשיו - והוא כמובן אינו בגדה המערבית. תהליך זה מתרחש בסוריה, שם הערבים הסונים מוחלפים באופן שיטתי על ידי שיעים מעיראק וממדינות נוספות, במטרה לשנות את ההרכב הדמוגרפי של המדינה הסורית.
המיליונים שנמלטים מבתיהם ומידפקים על דלתות מדינות אירופה אינם פליטי מלחמה רגילים. בדיווחים שונים על טיהור אתני בסוריה ציינו כי בשנת 2015 היו 5.3 מיליון פליטים שעזבו, ועוד 6.5 מיליון שנמלטו בתוך תחומי המדינה. כשאנשים אלה ינסו לחזור לבתיהם הם יגלו שבתיהם - אם שרדו בכלל - נתפסו בידי אוכלוסייה שיעית חמושה.
זוועות אלה מתרחשות בהתאם לאינטרסים של איראן ומתבצעות בעזרת מיליציות שיעיות שונות. טהרן רוצה חגורה שיעית מגבולה המערבי ועד לים התיכון, כדי לבסס את ההגמוניה שלה במזרח התיכון.
ומה עושה האו"ם לגבי זה? מנסח את החלטה 2234 של מועצת הביטחון ומאשר אותה ברוב של 14 תומכים מול אפס מתנגדים, כאשר ארה"ב נמנעת בהצבעה. ההחלטה מגנה את הפעילות הישראלית בהתנחלויות, כ"הפרה בוטה של החוק הבינלאומי" - צעד שאותו ארה"ב לא היתה מוכנה לנקוט בעבר. ההחלטה מצטטת ומסתמכת על אמנת ז'נבה משנת 1949 ומקורות אחרים.
יצוין כי מועצת הביטחון אינה גוף משפטי בעל סמכויות לקביעת הכרעות משפטיות. עם זאת, המועצה השתמשה בשפה משפטית בנושא ההתנחלויות. היא כמובן ממשיכה להתעלם מההעברה הכפויה של אוכלוסיות אחרות הנודדות כעת ברחבי הלבנט כולו. כתמיד, האו"ם אובססיבי בנוגע לישראל וממשיך בהתעלמותו מן הפעולות המסוכנות של איראן.
אפשר לנסות לשער מדוע זה כך. בראיון שהעניק בן רודס, לשעבר סגן היועץ לביטחון לאומי בממשל אובאמה, למגזין השבועי של "הניו יורק טיימס" ב־5 במאי 2016, הוא חשף את הנרטיב שטווה כדי לשווק את הסכם הגרעין בין מעצמות המערב לאיראן. הנרטיב המדובר שאליו התייחס רודס התבסס על הרעיון כי גורמים מתונים ניצחו בבחירות באיראן, ועתה יש להמשיך לעודד את השלטון בטהרן בכיוון זה.
•••
כמובן, מה שקרה מאז שהצדדים סיכמו את ההסכם רחוק מלהיקרא מתון. חיילים איראנים פועלים כעת על הקרקע בסוריה ובעיראק, ומיליציות שיעיות, בפיקוד איראן, הצטרפו למלחמות אלה.
מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, הגנרל קאסם סולימאני, כבר צולם בחאלב ובמוסול; יתר על כן, איראן עורכת ניסויים בדור חדש של טילים בליסטיים, בניגוד להתחייבויותיה. לרדוף אחר איראן בנושא המניפולציה שהיא מבצעת בדמוגרפיה של סוריה רק יוסיף למבוכה של המדינות שקשורות לעיסקה עם טהרן.
ההשראה להחלטה 2234 של מועצת הביטחון מצויה בחלקה בחיפוש האו"ם אחר צד אשם בכישלון התהליך המדיני הישראלי־פלשתיני. הקוורטט פירסם דו"ח מוקדם יותר השנה, שבו נכתב כי נכון למקם את השימוש הפלשתיני באלימות ובהסתה בראש רשימת הגורמים שסיכלו את קידום השלום. כמו כן, ציינו ברשימה זו גם את ההתנחלויות.
אך כעת העמדת ההתנחלויות בראש סדר היום המדיני באמצעות החלטת מועצת הביטחון מעוותת את ההתרחשויות בשנה החולפת; שנה שבה המזרח התיכון צלל לתוך כאוס והקהילה הבינלאומית גילתה אוזלת יד ולא הצליחה לעצור את הקריסה האזורית - אך כן היה בידה לנסח ולאשר את החלטה 2234. ¬
• דורי גולד הוא נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר שגריר ישראל באו"ם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו