מק"י. מפלגה קומוניסטית ישראלית. מפעם לפעם עולה שמה. היא חלק מהרשימה המשותפת של ערביי ישראל. בחבריה גם יהודים. הפעם עולה שמה דרך מזכ"ל המפלגה בארץ, עאדל עאמר. אין איש בארץ, ואולי אף בעולם הרחב, שאינו מתייחס בדרך כזו או אחרת לחורבן המתרחש בסוריה. בקרב ערביי ישראל יש מחלוקת בדבר. ח"כ איימן עודה כואב את החורבן: "כל פגיעה בחפים מפשע היא פגיעה באנושות כולה", ובכך בעצם מדגיש את הקיטוב בתוך התנועה המשותפת.
אבל כך אומר המזכ"ל: "איחוד העיר חאלב מידי ארגוני הטרור הוא נקודת מפנה בהדיפת טרור ה'תכפיר' בסוריה ובהכשלת מתקפת האימפריאליזם והריאקציה על עמי האזור". לוקח כמה שניות לעכל את הדברים. תוך שימוש ציני במונח "טרור", עאמר מוסיף לפאר את 'ניצחונו' של אסד: "העם הסורי שילם מחיר כבד כתוצאה משליטת כוחות הטרור, והקריב קורבנות רבים כדי להכריע את הטרור. יש לנו עמדה נחרצת נגד כל פגיעה באזרחים, ואנו תומכים בפתרון מדיני שבמרכזו מיגור הטרור וכינון תהליך פוליטי שמשלב את כל הכוחות הסוריים שמאמינים בסוריה מאוחדת, עצמאית, דמוקרטית ופלורליסטית".
נזכרתי בספרו של פרופ' פואד עג'מי, חוקר בעל שם עולמי, "המרד בסוריה", שיצא לאור בדיוק לפני ארבע שנים. בין השאר' הוא כותב על שיטות הדיקטטורה השלטת בסוריה עוד מימי חאפז אל־אסד. השיטות פורסמו מעל כל במה כדי שלא תהיינה אי הבנות. אפילו על גבי הטנקים והמשוריינים של הצבא הסורי הוטבעו סיסמאות קליטות. "אל־אסד אַוו לַא אַחַד" – "אסד או אף אחד. אסד או שריפת הארץ. אשלוט בכם או אהרוג אתכם". אמנם סיסמאות, אבל הן הסמל של מתקפת הרצח של נשיא סוריה על בני עמו. כשרואים את ההרס והחורבן, האכזריות הבלתי נתפסת של הטלת חביות דלק על בתי חולים, יש לשוב ולבדוק מה פשר המונח "עם". מפני שאם אחרי שלטונו של האב, חאפז אל־אסד, היתה תקווה שעול המשטר יוקל אפילו במעט, בא הבן ומימש ככתבו וכלשונו את המיוחס לרחבעם בנו של שלמה המלך: אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני אייסר אתכם בעקרבים.
• • •
חזרה למזכ"ל מק"י. ניצני המרד עלו זה מכבר. הקשר בין סוריה לבין רוסיה איננו חדש. בחלל שנוצר עקב מדיניותו של אובאמה, נכנס פוטין. לא מאהבת העלאווים ולא מחיבת הסונים, אינטרסים בלבד. אם כן, על מה שמח המזכ"ל? על כך שהזדמנה רוסיה החדשה, לא בריה"מ, אל שדה קרב רווי דם? מי הם הכוחות הסוריים אשר טובחים ללא רחם בעיר חאלב, אשר מאמינים בסוריה מאוחדת, עצמאית ודמוקרטית? אותם אלה שהיו בעבר.
בשנת 1980 הפגיז האבא של ה"עם" הסורי בתותחים את העיר חומס. בפגזים היה גז חרדל. 25 אלף סורים נחנקו למוות. מוטב למזכ"ל התנועה הקומוניסטית בארץ לבחון שנית את המונחים קומוניזם, פלורליזם, אימפריאליזם, לפני שהוא מייחל לפתרון "פוליטי" טבול בדם ותימרות עשן על גבם של מי שרצו לטעום מעט מן החירות המיועדת לבני אדם, ודוכאו עד עפר.
