המגמות הכלכליות להן אנו עדים בשנים האחרונות בישראל- בצילן אנו רואים המשך עליות ביוקר המחיה ובהיקפי העוני בישראל, מצב המציבות אתגר של ממש בפני משפחות המצויות במצוקה כלכלית, ובפרט בפני משפחות חד הוריות- שמספרן בישראל הולך וגדל.
משפחות חד הוריות אלו, אשר בראש מרביתן עומדות נשים, מתמודדות עם אתגר קשה במיוחד - מציאת עבודה המאפשרת פרנסה מספקת עבור כלכלת משפחתן, ובמקביל מאפשרת להן לשהות מספיק שעות בבית לצורך גידול הילדים. מצב זה מציב אותן בסיטואציה מורכבת בהרבה משל משפחות אחרות, כמעט בלתי אפשרית, היות וחלק גדול מהן נאלצות לעבוד בהיקף משרה חלקי. במקביל, מדיניות קיצוץ הקצבה של נשים חד הוריות היוצאות לעבודה מציבה אותן במלכוד, ורבות נאלצות להמשיך לחיות מקצבה נמוכה שאינה מאפשרת לאישה ולילדיה לחיות בכבוד.
על הרקע הזה - לא מפתיע כי 48% אחוז בלבד מהחד הוריות בישראל עובדות במשרה מלאה, וכי 99% ממקבלות הבטחת הכנסה מוותרות על רכישת השכלה כדי לא לאבד את הקצבה. בשל התמודדות קשה זו ניתן למצוא אימהות חד הוריות החיות במצוקה כלכלית אמתית ואף בעוני (כ- 25.5% מהמשפחות החד הוריות העובדות חיות בעוני).
עולם היזמות והעסקים הקטנים בישראל, בו משתתפות כיום מעט מאד נשים (8.7% מהעצמאים הן נשים, 20% מהעסקים הם בבעלות נשית) אמור היה להוות, בדומה למקומות אחרים בעולם, אלטרנטיבה תעסוקתית אפשרית לאותן חד הוריות, אשר תאפשר הגשמה עצמית, שעות גמישות יחסית, ובעיקר שוויון בחסמי הכניסה לכל הנשים, בכל רמות השכלה, ובכל מצב סוציו-אקונומי.
עסקים זעירים יכולים לקום ולהתחיל את פעילותם גם מבית היזם/בעלים, ולכן כל אישה, ובפרט אם חד הורית, יכולה לנהל את חיי המשפחה בשילוב קריירה. ניהול עסק עצמאי תורם לחיזוק ביטחונן הכלכלי של נשים, ולא פחות מכך את ביטחונן העצמי, ביחס לעצמן וכלפי משפחתן.
במדינת ישראל ההשקעה בפיתוח יזמות עסקית בבעלות נשית הינה קטנה עד מזערית. הקושי בגיוס מימון לעסק, ידע ותמיכה מהווים חסמי כניסה גדולים בפני נשים המעוניינות להיכנס לעולם העסקים. גם במבט לעתיד – בעולם בו הטכנולוגיה והתהליכים הגלובאליים מצמצמים את היקף המשרות, ומספר הזוגות הגרושים עולה, ברור כי בטווח הארוך יידרש פתרון ברמה הלאומית על-מנת לצמצם את היקפי האבטלה, המשרות החלקיות ונתמכי הקצבאות בקרב החד הוריות.
על מדינת ישראל להציב לנגד עיניה מטרה של הגדלת מספר הנשים הנכנסות לעולם העסקים הזעירים והופכות עצמאיות כלכלית, על-ידי התווית חקיקה ומנגנוני סיוע מגוונים, מהכשרות ועד ביטול חסמי כניסה היסטוריים. צעד מבורך בהקשר זה מתגבש בימים אלו, במסגרת הדיונים בוועדה לבחינת נושא המזונות בכנסת, אשר פועלים להפרדת דמי המזונות ממסלול הבטחת הכנסה, בכדי למנוע הפחתת מזונות מנשים היוצאות לעבוד.
השירותים השונים שמעניקה כיום המדינה במסגרת המרכז לטיפוח יזמות, והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אינם מספקים מעטפת תמיכה רחבה ומקיפה דיה לכל יזמת, אשר תתמוך בהקמת העסק לאורך זמן. על מעטפת זו להעניק מענה לחסמים שונים בהם יזמת פוטנציאלית עלולה להיתקל, באמצעות הכשרות עסקיות וליווי עסקי אישי אשר יגברו על פערי הידע, הלוואה זעירה בתנאים מועדפים אשר תגבר על בעיית מתן האשראי מצד הבנקים, ומוצרים משלימים נוספים לקידום והצלחת העסק כגון מפגשי נטוורקינג.
רק מעטפת תמיכה מלאה כגון זו היא שתוכל לאפשר לכל אישה הזדמנות אמתית להקים עסק ולקיים את משפחתה בכבוד. יש לזכור כי מתן כלים, משאבים ותמיכה באישה המעוניינת לחולל שינוי משמעותי במצבה הכלכלי, יכולים להוביל ליצירת אלפי עסקים חדשים מידי שנה, ולייצר אלפי מקומות תעסוקה חדשים. בהנחה שעסק זעיר יותיר ולו הכנסה פנויה של 5000 ₪, זוהי תרומה לתוצר של המשק בהיקף של 180,000,000 ש"ח בשנה. כך תתבצע תרומה כפולה למדינה: הגדלת ההכנסה המשפחתית וצמצום בהיקף הקצבאות, והגדלת היקף הפעילות של המשק והתל"ג.
הכותבת היא יעל עובדיה, מנכ"לית עמותת "לתת עתיד" - פיתוח יזמות עסקית זעירה. הנושא ידון בכנס שדרות לחברה שיתקיים ב-29-30 בנובמבר במכללת ספיר, במסגרת מושב "עסקים זעירים כמנוע צמיחה למשק וכפתרון לחילוץ ממצוקה כלכלית".
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "לתת עתיד" - פיתוח יזמות עסקית זעירה.
הנושא ידון בכנס שדרות לחברה שיתקיים ב-29-30 בנובמבר במכללת ספיר, במסגרת מושב "עסקים זעירים כמנוע צמיחה למשק וכפתרון לחילוץ ממצוקה כלכלית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
