גאים בדת, דורשים דיון רציני

"אתה הומו?! ה' יעזור לך, יש מקומות שמטפלים בזה"

"תוריד את הכיפה אתה מבייש את הדת"

אלו רק שני משפטים מבין כל כך הרבה משפטים שאני חוטף כל יום . תרשו לי להציג את עצמי ולא בתור ה"הומו המס(ו)כן" - קוראים לי הראל. אני אוהב לבשל, אני אוהב לטייל, אני משרת באיכילוב, אני מחייך לא מעט, אני מזרחי- טוניסאי, אני דתי ואני הומו.

מבחינת לא מעט אנשים אני טמא ואולי גם הרב חושב כך עלי ועל חבריי. אסור לדבר איתי, אסור ללחוץ לי את היד אחרי התפילה ולומר שבת שלום, אסור ליצור איתי כל קשר. הגיע הזמן לפוצץ את הסטיגמה הכל כך מכוערת הזו.

זה שאני הומו לא הופך אותי למפלצת. זה שאני נמשך לבנים לא אומר שאני לא יכול לחבוש את הכיפה בגאווה על הראש. זה שאני הומו לא אומר שאסור לי להניח תפילין. זה שאני הומו לא הופך אותי רק להומו. אני בן אדם כמו כל בן אדם אחר.

אחרי לא מעט מאבקים בעולם שכללו נפילות - אני ניצחתי.

אני יכול לומר לך הרב ולכם הציבור הדתי כאן היום: אני הומו יהודי דתי ואני מאושר.  טוב לי עם מי שאני. ואתה כבוד הרב, יחד עם האנשים שלא מוכנים לקבל את השוני הזה, אני מזמין אתכם לפתוח את הלב ואת הראש וללמוד שזה יכול להיות כל אחד, וחייבים לקבל אותו כמו שהוא.

המילים שלכם עלולות חלילה להרוג. לא סתם נאמר "החיים והמוות ביד הלשון" מילה אחת לא במקום יכולה להביא לא עלינו לאלימות פיזית ומילולית ולשנאת חינם. אל תשכחו את המשפט הזה! 

בעולם הדתי והחרדי ישנם אלפים אשר יש להם נטייה חד מינית, ואין הם נמשכים לנשים כי אם לגברים בלבד. כב' הרב, בעלי הנטייה שומרי תורה ומצוות מחויבים באופן עמוק להקב"ה, לתורה ולישראל. חיינו מכוונים על ידי התשוקה להיות משרתו של ה'.

מעל לכל עומדת מולנו מחויבות לתורת ישראל ולהלכה היהודית. דווקא משום כך אנו מבקשים לדון עם רבנים ומנהיגי ציבור דיון אמיתי, פנים אל פנים, תוך זהירות בדבריהם. ישנה חשיבות רבה במתן הדרכה מסודרת וקולקטיבית ולא רק אינדיבידואלית מתוך אחריות להלכה.

סוגיית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות הקשות ביותר בעולמם של החיים ובעולמה של היהדות. האם הרבנים מודעים לקושי העצום שאתו חי אדם דתי בעל נטייה הומוסקסואלית ? הדיון התורני והציבורי אותו אנו מקיימים הוא לא מתוך רצון חס ושלום לחיי הפקרות או נהייה אחר היצר. הדיון נעשה בגלל הרצון להמשיך ולהיות שייכים לקהילותינו, למשפחתנו ולציבור הדתי בכללו, איש לא בחר בזהות הזו.

יש כאן בעיה שאין לה פתרונות קסם מבחינה הלכתית אך יש תשובות בנושא החברתי והערכי. ההתלהמות ודברי הבלע של חלק מהציבור פוגעות ומעליבות ברמה שקשה לתאר. תורת ישראל צריכה להיות דגל לערבות הדדית, לאחווה, לחיבור ושיתוף כי "ואהבת לרעך כמוך" הוא בגלל סיפא של הפסוק "אני ה'" ואם הוא רחום וחנון - קל וחומר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו