בעידן שבו מירב השפים הידועים הם גברים ולתפקיד נשיא המעצמה החזקה בעולם כמעט נבחרה אישה, נדמה כי ברור מאליו שגבול היכולת האישית בין נשים לגברים כמעט כבר לא קיים. החוכמה, היכולת להילחם, להנהיג ולקבל החלטות, אינן נחלתו של מי מן המינים. ההחלטה של צה"ל לשלב נשים בתפקידי לחימה נוספים היא החלטה נכונה, לא "מדרון חלקלק" או החלשת צה"ל כפי שהתבטא לאחרונה אחד מאלופי צה"ל במיל'.
נשים אינן דומות לגברים - וטוב שכך. האם זה אומר שאינן מסוגלות לפעול טוב כמותם? היתה לי הזכות להיות אחד מהמפקדים שהובילו בפיקוד דרום שילוב נשים בתפקידי לחימת חי"ר בגדוד "קרקל" בגבול מצרים. היתה לי גם הזכות להיות שותף בהליך שילוב נשים בתפקידי הדרכה ולחימה בחיל התותחנים, שם מונתה בימים אלה קצינה להיות מפקדת גדוד. כבר בתחילת התהליך לא היה לי ספק כי אישה שרוצה להתנדב למשימות הנחשבות גבריות עומדת בקושי ובאתגר לא פחות טוב מכל אחד מאיתנו, הגברים. לטעון פגזים זו יכולת שלא מתאימה לכל אחד, גברים ונשים, ממש כשם שלפקד על טנק לא יכול כל אחד.
הצבא כארגון מהווה גורם חברתי ומעצב משמעותי ביותר. בצה"ל, העיקרון של שוויון הזדמנויות מאפשר למצות כישורים ויכולות ללא תלות במינו של המשרת. בתקופה שבה הולכת ומתמעטת הנכונות להתנדב, שילוב הנשים אינו רק תוספת כוח - יש בו משום הפחת רוח חדשה להתנדבות. לא אשכח את אמירתו הלא פופולרית של עזר ויצמן לאליס מילר, שרצתה להיות טייסת קרב: "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב". חבל שהוא לא פה איתנו כדי להיווכח לא רק עד כמה טעה, אלא בעיקר כדי להודות - יש נשים שיש להן את זה, ועלינו חלה החובה למצות את היכולות האלה.
בשנים האחרונות, דווקא בעיצומה של שיגרה רווית טרור, אנחנו חייבים להסיר את כובע המאצ'ואיזם בפני אותן חיילות וקצינות, שמגינות עלינו בגופן, מי בהיתקלות ובהסתערות לאורך גבולות המדינה ומי בנטרולם של מחבלים לאורך הצירים, בסיכולים ממוקדים מן האוויר ובמפגעים בודדים בערינו. לפעמים נדמה לי כי הפחד שלנו מנשים גיבורות גדול מהפחד של אויבינו להיהרג על ידי אישה.
המתח האינטימי בין "המין היפה" ל"מין החזק" הוא תירוץ לאלה המנסים לסכל את שילובן של הנשים בתפקידי לחימה בצה"ל, הוא מתח וירטואלי. מי שלא יכול לשלוט ביצריו בטנק, לא ישלוט ביצריו בכל סביבה נשית. אני מבין ומקבל את הקושי של חלק מחובשי הכיפות לשרת בחברת נשים, אבל אסור לנו לקחת את המגבלה הזו ולהחילה על כולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו