זכויות הילד: אתגר הקידמה | ישראל היום

זכויות הילד: אתגר הקידמה

אריאל (שם בדוי), ילד עם צרכים מיוחדים, לא יכול להשתלב היטב בכיתה כי הסייעת שלו במשרה חלקית; נטלי מצטופפת עם 40 ילדים בגן שמתאים ל־25 בלבד. יש התוהים היום עד כמה העיסוק בזכויות ילדים עדיין הכרחי גם בעידן הכביכול מתקדם שבו אנחנו חיים. מקרים אלו ואחרים מבהירים שילדים רבים היום בישראל אינם עתירי זכויות - ואף להפך. 

מי שסבור שילדים שנפגעים מינית נמצאים רחוק, מאוד רחוק מהשכונה שלנו, כדאי שיידע כי מחקרים מעידים כי אחד מחמישה ילדים בישראל סובל מהתעללות. מי שבטוח שהילדים של היום הם שבעי מותרות, שיחשוב על כל אחד ואחת מ־849,245 הילדים העניים בישראל.

אחד השינויים הדרמטיים והמהירים ביותר בהיסטוריה התרחש בדורנו - התפתחות הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט. התופעות החברתיות שעימן ילדים מתמודדים היום אמנם ידועות ונושנות, אך ההתמודדות איתן, של ילדים ושל הורים כאחד, הפכה קשה יותר: חרם הוא כבר לא רק כיתתי, אלא לעיני כל, ברשתות החברתיות; היכולת לפגוע לא דורשת מאמץ של התבוננות בעיני הנפגע - אלא נעשית בקלות מול המקלדת, לעיתים בעילום שם וללא צורך לתת דין וחשבון; פדופילים לא אורבים מחוץ לבית, הם עלולים להיות במחשב בסלון; אי אפשר עוד לקרוע לגזרים תמונה פוגענית, כי היא נותרת ברשת לנצח, וכבר אין ממש משמעות להסתרת חוברת פורנוגרפיה כי תכנים פוגעניים ואלימים בהרבה נמצאים במרחק הינף אצבע על מקש.

מתברר שמהפכת זכויות הילדים עדיין לא מאחורינו וטרם הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. לא פעם עדיין אפשר להיתקל במרחב הציבורי בשמות תואר שונים הניתנים לילדים, כגון "פראי אדם", "מטילי חרמות ונידויים" ושלל כינויים, המייחסים להם, לכולם, "אלימות" ו"רשעות". לו הכללות אלו, שיוחסו לילדים, היו מיוחסות לכל קבוצה אחרת באוכלוסייה, למשל נשים, יהודים, ערבים או חרדים, מהומה גדולה היתה קמה, ובצדק. אולם ילדים, מתברר, עדיין לא נחשבים בעיני חלק מהאנשים לבני אדם של ממש אלא לקבוצה שאפשר לכנותה בשמות גנאי. 

לילדים חסר הכוח הפיזי, הפוליטי והחברתי להגן על עצמם, והם זקוקים לעזרתם של המבוגרים. בשנים האחרונות נעשתה עבודה רבה בתחום זכויות הילד ורווחתו. כחברה, יש לנו הישגים משמעותיים שהם תוצאה של עבודה מאומצת של מחוקקים אכפתיים, אנשי מקצוע מסורים ועובדות ועובדים נחושים במגזר השלישי, אבל המלאכה עדיין מרובה, האתגרים קשים והזמן, כתמיד, דוחק. 

יום זכויות הילד הוא גם יום אחריות החברה: אחריותנו להבטיח לילדים מקום בטוח, צודק ושוויוני יותר לחיות בו. את האחריות הזו נממש רק אם נמשיך להיאבק בכל הכוח עבור כל הנושאים החשובים והדחופים שעל הפרק, ובהם ביטול תשלומי הורים במערכת החינוך, השקעת משאבים במניעת התעללות בילדים, יצירת מסגרות חינוכיות מפוקחות לגיל הרך ועוד. רק כשנושאים של זכויות ילדים יהיו ה"טיקט" שעליו ירוצו מועמדים לראשות הממשלה, והנושאים של חינוך בגיל הרך, שוויון בחינוך, מניעת התעללות בילדים ועוד יהיו בקידמת הבמה ובראש סדר העדיפויות הלאומי, נדע שהמהפכה הושלמה.

הכותבת היא מנכ"לית המועצה לשלום הילד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר