הרב שלמה עמאר, בראיון ל"ישראל היום" בסוף השבוע, לא הצליח להרגיז אותי. בתוך עולמו הוא חי, חוקי התורה הם חוקיו, ואין הם ניתנים לשינוי גם אחרי אלפי שנה. היהודים הרפורמים הם רשעים, ההומואים - דינם מיתה, אסור להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, צריך להימנע מכל מסחר בשבת, צעירים חרדים יכולים לשרת בצה"ל רק בהתנדבות ואסור לערוך נישואים אזרחיים.
אבל כשהמראיין מנסה להבין ממנו איך זה שכל האיסורים והקביעות הללו מתקיימים במדינה דמוקרטית, תשובתו היא, בעצם, כל תורתו על רגל אחת, והיא מבטאת את חוסר יכולתו להבין משמעותה של דמוקרטיה: כמו שאסור לעבור במעבר חציה כשיש אור אדום ברמזור, כך צריכים כולנו לציית, לדעתו, לחוקי התורה. חד וחלק. כשם שגם במדינה דמוקרטית יש חוקים רבים המגבילים את החירות המוחלטת, כך ראוי לדעתו שהמדינה תמנע מאנשים להינשא כרצונם, להתפלל כרצונם ולחיות חיי אישות כרצונם. זוהי הדמוקרטיה שלו.
איני מופתע מהדברים שרב מתון, לכאורה, אומר בראיון. אחרת לא היה מי שהוא. איני מצפה מרב חרדי, תלמידו המובהק של הרב עובדיה יוסף, שהיה רב ראשי עירוני ורב ראשי של יהודי ישראל, להכיר בזרמים אחרים ביהדות ולתמוך בעריכת נישואים שלא במסגרת המונופול של הזרם הדתי שהוא מייצג. אני קורא את תשובותיו המוכרות כל כך, ויודע שאלו התשובות שהיו ניתנות גם על ידי רבנים אחרים, כאלה המוכרים כמעורבים, כמותו, בין הבריות, כמי שמכירים את החילונים, מתבוננים בהם כבתינוקות שנשבו, וסבורים כי אם הם נכנסים לעסק שפתוח בשבת ומציעים צנצנת דבש לבעליה, מייד נפתח ליבו של הזולת אליהם. אלו גם התשובות שהיו ניתנות על ידי מי שמדירים עצמם מפגישות עם חילונים, ונתפסים כמחמירים וקפדנים. אין הבדל.
לכן איני מופתע. אנחנו נוטים לבלבל בין רבנים חביבים לרבנים המוכנים להבין שאנחנו חיים במאה ה־21, ובכל פעם שהם מציגים את תפיסת עולמם בראיון, כפי שעשה הרב עמאר, אנחנו מופתעים ורוגזים. אין מקום לכעס. יש מקום לפרידה. אם רב סבור שדין בן סורר ומורה הוא דין מוות (העניין לא הועלה, משום מה, בראיון זה), מותר לו לסבור כרצונו. כל מה שצריך הוא להשאיר אותו בעולמו ולמנוע ממנו לכפות עלינו את אמונתו החשוכה בעיני רבים מאיתנו.
הדמוקרטיה קובעת חוקים כדי להגן על האזרחים, ומי שיעבור ברמזור אדום עלול להיפגע. מי שאינו מוכן להכיר ביהדות הרפורמית, וכופה זאת על אזרחי המדינה, מי שמונע מאיתנו תחבורה ציבורית בשבת וחנויות פתוחות בשבת, אינו מתקין רמזורים להגנתנו. זהו מיעוט הכופה את אמונותיו ואת אורח חייו על הרוב. הגיע הזמן לשים קץ לפגיעה הבוטה הזו בדמוקרטיה שלנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו