בימי מוחמד, מייסד האיסלאם, שהינחה כבר בימיו לקריאה בקול לתפילה חמש פעמים ביום, לא היו רמקולים. אחד מהפוסקים החשובים ביותר בעולם הסלפי במאה העשרים, השייח' הסעודי מוחמד אל־עת'יימין, אסר, בפתווה שפירסם, את השימוש ברמקולים לקריאה לתפילה. נימוקיו העיקריים הם שזה מפריע הן למנוחתם של רבים והן לתפילתם של המתפללים במסגדים האחרים.
באיראן חל איסור להשתמש ברמקול במסגדים, כך גם בכמה ערים בערב הסעודית ובמצרים. מתנהל בנושא ויכוח נוקב באינדונזיה ובמדינות מוסלמיות אחרות. ההיבט הדתי אינו אפוא הגורם המרכזי לתביעה הפלשתינית לאפשר קריאה ברמקול חמש פעמים ביום, כולל בתפילת השחר, המתקיימת לעיתים ב־4 לפנות בוקר. מהו, אם כן, נושא המחלוקת?
בעיתון המקוון של המסגדים בצרפת נכתב לאחרונה: "גם אם לא יתירו זאת חמש פעמים ביום, היתר פעם בשבוע, ביום שישי, יתקבל בברכה בקרב המוסלמים: סימן היכר עבורם". לא תזכורת לבוא לתפילה, אלא סימן היכר. והסימן ברור: אנחנו השולטים. ואכן, מראשית האיסלאם נאסר על הכנסיות, שזכו להישאר פעילות, להשמיע את קול הפעמונים בכל הארצות שבשלטון מוסלמי. הטעם הוא שהאיסלאם הוא השולט, ועל "עמי הספר", היהודים והנוצרים, להיות מושפלים, ולא להראות שום סימן של דתם במרחב הציבורי. וכאשר שליטים סובלניים התירו זאת, קמו גדולי האיסלאם והוכיחו אותם ברבים, כמו אּבּן ערבי, גדול חכמי הצוּפים, הזרם המיסטי באיסלאם, במאה ה־13.
עד היום לא יישמע צלצול פעמוני כנסיות בארצות האיסלאם, ולא ייראו תהלוכות דתיות בפסחא או בכל חג נוצרי אחר. באירופה כבר קמו מנהיגים מוסלמים ודרשו שלא יישמע קול הפעמונים, והביאו לכך שני טעמים: הראשון, שוויון - אם נאסר על המוסלמים לקרוא ברמקול לתפילה (נדרש לכך היתר מפורש מהרשות המקומית, שעל פי רוב אינו ניתן), למה שיתירו לכנסיות להשמיע את צלצול פעמוניהן? הטעם השני - פגיעה ברגשות הדתיים של בני דתות אחרות, קרי המוסלמים. ולעיתים הם מצליחים: בקניגסטון שבאנגליה אסרה המועצה המקומית על כנסייה לצלצל בפעמונים בלילה, והפסיקה בכך מנהג בן יותר ממאה שנה.
ארץ ישראל היא, עבור המוסלמים, חלק מדאר אל־איסלאם, חבל ארץ השייך לעד למוסלמים, ושבו חלים חוקי האיסלאם ולא חוקי הכופרים היהודים. הדרישה הפלשתינית יסודה פוליטית: אנחנו כאן הריבון, אנחנו המוסלמים, וארץ זו שייכת
לנו, ואחד הסימנים הבולטים יהיה קריאת המואזין חמש פעמים ביום בקולי קולות, גם אם זה מפריע גם לנו.
טוב עשו השרים שאישרו את הצעת החוק האוסרת שימוש במערכות כריזה במסגדים, וטוב תעשה הכנסת אם תאשר אותו. היום, עיקר המלחמה אינו בשדה הקרב: מצרים קורסת תחת בעיות פנים, חיזבאללה וסוריה עסוקים במלחמות פנימיות ועיקר המלחמה היום הוא מלחמת תודעה, שעיקרה דה־לגיטימציה ודמוניזציה של מדינת ישראל. עלינו ללמוד מהר את כללי מלחמת התודעה, ולנצח בה, כשם שניצחנו בכל המלחמות הקלאסיות עד כה.
הכותב הוא חוקר איסלאםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו